אריה מיכאלי
אריה נולד ב-5.5.1914 בעיירה רובנה שבפולין (אוקראינה של היום), השני מבין חמישה הילדים שנולדו להוריו חיה ואליעזר. אביו נפטר בגיל צעיר והאם גידלה את הילדים בכוחות עצמה למצוות ומעשים טובים. אריה למד בבית-ספר עממי, ואחרי כן רכש השכלה מקצועית – נגרות.
בבחרותו הצטרף לקיבוץ ההכשרה "קלוסובה", ובשנת 1933 עלה ארצה והצטרף כחבר לקיבוץ יגור. בשנת 1934, כשהמשק והפלוגה התאחדו, נשלחה קבוצת חברים ואריה ביניהם לעבודת חוץ בבית-החרושת למלט "נשר". שם עבד והתמיד במשך 45 שנים ברציפות, עד צאתו לגמלאות בשנת 1979. לאחר פרישתו מ"נשר" החל לעבוד ב"לגין", במחסן לכלי העבודה, והמשיך שם עד הגיעו לגיל 82.
בשנת 1939 פגש את אביגיל ריינס, שזה עתה עלתה ארצה בעלייה הבלתי-ליגאלית והגיעה ליגור. יחד הקימו משפחה, ובשנת 1943 נולד בנם יחידם חיים. ב-1963 נתאלמן אריה מאביגיל וחי לבדו מספר שנים. אחרי כן הכיר את פנינה. הם נישאו בשנת 1967 והקימו משפחה חמה ואוהבת לשבט המיכאלים המתרחב ולכל המשפחה ברחבי הארץ. בסתו 1990 נפטרה פנינה בפתאומיות מעקיצת דבורה ואריה התאלמן שנית.
בשנת 1936 הביא אריה ליגור את אימו חיה ואת אחיו הצעיר אליעזר. אימו חיה ביגור כ"הורה" שנים רבות. בשנת 1952 אסף ליגור את אחותו טוניה ומשפחתה הקטנה שעלו ארצה מצרפת. הם שהו ביגור עד שהסתדרו במקום אחר.
אריה היה איש משפחה למופת ואיש עבודה למופת. ישר, אמין, שקט. תמיד רוחו טובה עליו. יודע ספר ומכיר מקרוב את עולם האמונה. אריה ניגן במנדולינה ובבסון. שר וניגן אצל יהודה שרת. היה אספן בולים, בשלן ורוקח מרקחות ויינות. כל השנים טיפח גינת נוי. הוא היה בעל תפיסת עולם פוליטית מוצקה. חבר בצוות המייסד של מועדון המבוגרים של ימי א'. הכיר וליווה את משפחתו הקרובה המתרחבת – חמישה נכדים ותשעה נינים.
במהלך השנים תש כוחו והוא עבר להתגורר בבית-אחווה, שם זכה ליחס מעולה וטיפול מסור מכל הצוות.
בשנים האחרונות נחלשו זכרונו וגופו. בחודשים האחרונים חלה התדרדרות מהירה במצבו. ביום שני, י"ג באב תשס"ג 11 באוגוסט 2003, הלך לעולמו והוא בן 89.
