אריה מנסבך
וְלָמוּת. לָמוּת בָּסֵתֶר, בְּלִי לִשְׁאוֹל עָל מָה וְלָמָה.
לַעֲצוֹם עֵינֵי הָלֵב בְּעוֹד הַכּל-הַכּל קָיָם.
הֵן כִּנְשׁוֹר כּוֹכָב גָבוֹה בְּדַרְכּוֹ עָמוֹק הַיָמָה,
מֵרְקִיעָיו נוֹשֵׁר אָדָם.
אברהם חלפי
חברנו אריה מנסבך נולד ב-27 ביולי 1904 בכפר ליד טריה, במערב גרמניה, להוריו ברטה ויהודה ז"ל. אבא היה מורה בבית ספר עממי יהודי. בקשר לענייני עבודה עברה המשפחה לאלזס ומאוחר יותר לאאספה בוסטפליה, שם היה האבא מורה ראשי בבית הספר, פעיל מאוד בקהילה היהודית ואהוב על הציבור. היה זה בית יהודי מסורתי ואריה ספג עוד בגיל צעיר את הרוח הזאת וקיבל חינוך יהודי מובהק. עם התבגרותו הוא למד רוקחות בפרנקפורט על נהר מיין ועמד בבחינות של דרוגיסט.
בשנת 1936 יצא אריה להכשרה בודדת אצל איכר בגרמניה ולאחר מכן להכשרה באוגסבורג, שם עבד בכל מיני עבודות בעיקר בגננות. בשנת 1938 נאסרה כל ההכשרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הסגר בדאכאו. הם שוחררו הודות לסרטיפיקטים שהגיעו עבורם, ובמרץ 1939 הם עלו ארצה. אריה עם חוה הגיעו מהאניה ישר ליגור. אמו של אריה נשלחה למחנה טרזינשטאט, הצליחה להישאר בחיים והגיעה אחר המלחמה ליגור. אביו נפטר עוד לפני כן. אחיו ואחותו נספו בשואה.
שנים רבות עבד אריה בכרם. עשה את עבודתו בנאמנות ובמסירות. ישר דרך היה, ממעיט בדיבור, בעל מזג טוב, איש עבודה ואיש קיבוץ.
במלחמת השחרור התגייס לצבא, נפצע קשה מכדור אויב ומאז לא חזר עוד לאיתנו. החיים לא פינקו אותו, סבל רבות, אולם ידע לשאת דומם את סבלו, ללא מרירות. כך הוא חי בתוכנו וכך הוא נעקר מאיתנו.
מנוחתו מנוחת עולמים באדמת יגור.
