אתל חזן
אתל נולדה בשנת 1920 בקובנה אשר בליטא. אחת מששה אחים ואחיות, בנים למשפחה דתית מאד. האב היה מורה בביה"ס ויצר בבית מסכת קשרים הדוקה עם בחורי ישיבה אשר היו סמוכים אל שולחן המשפחה.
בשנת 1941 כבשו הגרמנים את ליטא והחלה שרשרת נדודים וסבל על אנושי בחייה של אתל. למזלה הטוב הייתה אתל בכל סבלותיה יחד עם אחותה פנינה, ויחד נתמכו אשה ברעותה בכל אשר עברו.
סוף המלחמה בשנת 1945 הביאן עם זרם הפליטים לעיר לודז' ובדרך מקרה נפגשו עם סנדר אחיהן אשר שוחרר גם כן ממחנה ריכוז אחר. מאז, לא נפרדו דרכי השלושה ויחד עברו ממחנה עקורים אחד למישנהו, עד הגיעם ארצה בספינת דייג אשר הוסבה לספינת מעפילים ונקראה "וינגייט". יותר מאוחר הוסב שמה ל"ברכה פולד". שהו בעתלית ומשם הועברו לקיבוץ גן שמואל בגלל קשריהם הקודמים עם תנועת "השומר הצעיר". אחותם הבוגרת הינדה הייתה אז חברת יגור ודאגה להעברת כל שלושת האחים אליה, וכך התלכדו שרידי המשפחה ביגור ומאז לא נפרדו דרכיהם. אתל נקלטה מיד בצמריה אשר הייתה אז בראשית פיתוחה ועבדה בה כל השנים עד לפרישתה.
מאורעות המלחמה הותירו באתל צלקות פיזיות אשר ספיחיהן הופיעו עם הזמן וגרמו לה יסורים ומגבלות קשים ביותר. על אף הכל ידעה לשמור על צלם אדם, הומור, להקרין סביבה אהבה למשפחה הרחבה. אתל הייתה תמיד עטופה ואפופה בחום של בני המשפחה, על כל דורותיה. היוותה את המרכז והייתה כאם המשפחה כולה.
בידיים ברוכות כשרון השקיעה אהבה להם במעשי רקמה, אריגה ותפירה, וכן בתשומת לב והתעניינות בכל הקורה אותם. ילדים מבני המשפחה הכינו בביתה שיעורים ומצאו אצלה אוזן קשבת ועצה.
על אף כל יסוריה שמרה אתל על קשר עם הסביבה. התעקשה להגיע לכל ארוע וחג והתעניינה במתרחש בארץ ובמשק.
וכך, בשקט ובפתאומיות נפרדת מאתנו אתל והשארת את משפחתך וידידיך המומים וכואבים.
