בני צוק

בני צוק (צוקרשפט)

בני נולד ב-1933, בפולין, כבן זקונים להוריו רחל ונוח. עם פרוץ מלחמת העולם השניה גויסו שני אחיו הגדולים לשורות הצבא האדום והלכו אל המלחמה ממנה לא שבו עוד. הוריו נטלוהו עמם בנדודיהם, מפחד הצבא הגרמני, עד סיביר הרחוקה והקרה, שם נפטרו ממחלה וסבל. בני הקטן, אשר משפחתו וזהותו אבדו לו, התגלגל מבית יתומים אחד למשנהו, עד אשר מצאוהו שליחי ארץ ישראל, בתום המלחמה, בבית יתומים רוסי בקומי. הוא נאסף על ידם, ולאחר תלאות ונדודים רבים הועלה על סיפונה של אנית ההגנה "המעפיל האלמוני". בדרך הים מגיע בני יחד עם עוד עשרות ילדים – פליטי השואה, אל מול חופי הארץ, ומגורש ע"י הבריטים אל מאחורי גדרות התיל של מחנות קפריסין.
ב-1947 זוכה הוא להגיע ארצה ונשלח לחברת הנוער באשדות יעקב. את שרותו הצבאי עובר בני במסגרת הנח"ל ומגיע לקיבוץ כפר סאלד, בו הוא נשאר כחבר לאחר תום שרותו הצבאי.
ב-1953 הוא נושא את עליק לאשה ושניהם עוברים ליגור. בני עובד בכרם, עורך את היומן, מדריך ומחנך בחברת הנוער, יוצא עם משפחתו לשליחות תנועתית בצפון אנגליה ומלמד אנגלית בבית הספר.
בשנים האחרונות ניהל את הספריה של המשק. חלומו הגדול היה לימודים והשכלה. משחר נעוריו נגזלה ממנו האפשרות ללמוד ואת השכלתו רכש בכוחות עצמו. בשקידה ולמידה של מתמיד אדוק רכש השכלה פורמלית. כך לימד עצמו אנגלית, צרפתית וערבית וכך הגיע עד לאפשרות ללמוד באוניברסיטה.
חבר צנוע, איש מסור למשפחה ולבית ותמיד מוכן לעזור לזולת. יחד עם זאת מופנם ושקט.
כל חייו נשא בליבו את סיפור ילדותו הנורא וניסה לגבור ולאחות את צלקות העבר עד היום בו לא עמד לו כוחו עוד.