בניק נולד ב-1.7.1937 להוריו יהודית ויהושע ונגר. אח לעליק שמבוגרת ממנו בארבע וחצי שנים. בניק עשה את המסלול הרגיל של הילדים באותן שנים. בבית הספר היה תלמיד שובב עם ראש מבריק, שאהב תעלולים.
בשנת 1955 התגייס לגולני שם גמר קורס מ"כים כחניך מצטיין. לאחר מכן עבר לחיל השריון ושם סיים קורס קצינים בהצטיינות.
כשבניק היה בן 19, לאחר שנפצע במלחמת קדש, התחיל הרומן שלו עם אסתרקה לבית קובלנץ.
בשנת 1959, ביום הולדתו, באחד ביולי, הם נישאו ובמשך השנים נולדו ארבעת בניהם – רענן, שרון, עמית וגדי, שהביאו לאסתרקה ולבניק הרבה אושר והמון עבודה סביבם.
כשבניק חזר מהצבא הוא ריכז סביבו צוות שהתחיל להופיע במסיבות שגם הוכנו על ידם כאשר בניק מנצח על מלאכת הכתיבה והארגון. במשך החגים כתב למסיבות, לחגים ולאירועים אחרים, וחגי יגור הפכו לשם דבר ביגור ומחוצה לה.
לאחר הצבא התחיל בניק את עבודתו בלגין. הוא הקים את מכון ההדפסה שם עבד מספר שנים. לאחר מכן נסע לאוגנדה מטעם הצבא. כשחזר היה אקונום ביוזמתו והכניס כדרכו הרגלים חדשים.
במלחמת יום כיפור בניק נפצע והיה במשך זמן לא רב בבית. באותו זמן נפטר אביו יהושע, שאליו היה בניק מאוד קשור.
בסוף שנת 1974, עקב קשרים שהיו לבניק עם הרולד וילסון ויגאל אלון, נסעה כל המשפחה לשליחות באנגליה כשתפקידו המוגדר של בניק היה עבודה מול האיגודים המקצועיים, וכמו תמיד עסק בעוד נושאים רבים כשבינהם הסברה. בניק היה נואם מעולה גם באנגלית. כשהליכוד עלה לשלטון ב-1977 בניק התפטר מתפקידו באנגליה ולא הועילה בקשתה של אסתרקה להישאר עוד שנה, בניק טען שהוא מינוי פוליטי וככזה לא ישרת מפלגה שאינו מאמין בה.
כשבניק חזר עם המשפחה מאנגליה הוא הפיק את הסרט 'הים האחרון'. לשם כך נפגש עם הרבה אנשים ומאוד נהנה מעשייה זאת.
בשנים 1984-1980 כיהן כמזכיר בקיבוץ יגור ויש לשער שחברי יגור זוכרים תקופה זאת. חברים קיבלו טלוויזיות לבתיהם, נחפרו תעלות והוכנסו חוטי טלפון, והחברים קיבלו טלפונים לבתים. זה היה מבצע מאוד רציני שבניק היה מאוד גאה בו.
בשנת 1992, כשרבין נעשה ראש ממשלה, הוא ביקש מבניק לבוא לעבוד במשרד ראש הממשלה כראש תחום מיעוטים. עבודה זאת של בניק היתה גולת הכותרת של הקריירה המקצועית שלו. הוא היה איש שטח שנסע בכפרים, הכיר אנשים, קידם פרויקטים וזכה לאמון רב מכל הצדדים.
כאשר רבין נרצח עבר בניק תקופה קשה מאוד. הוא המשיך קצת עם פרס ולאחר מכן פרש. לאחר מכן עסק בשילוב אזורי והיה מרכז הועדה הפוליטית של התק"ם. מאוחר יותר היה מזכיר בקיבוץ חנתון ושם יכול היה לדאוג לחברי 'הנוער העובד' שניסו להשתלב במקום.
בניק אהב את יגור את החברים וכל מעשיו ביגור היו תמיד לפי רצונותיו. אף פעם לא חיכה שיבקשו אותו. בין לבין המשיך לכתוב והשאיר למשפחתו 'ירושה' ענקית.
בשנה האחרונה סבל ממחלות שריתקו אותו לביתו שכל כך אהב.
בניק נפטר בבית אחווה, מוקף בבני משפחה וחברים, וזכה לטיפול מסור שם.
נזכור אותו באהבה גדולה.
בני שילה
01/07/1937 - 29/07/2012
