גיטקה בארי
גיטקה נולדה בשנת 1903 בעיר יאסלו, גליציה אשר בפולין. בת למשפחה דתית בת 11 נפשות. כנערה, מצאה דרכה לתנועת "השומר הצעיר", ויותר מאוחר הצטרפה להכשרה חלוצית חקלאית בגרוכוב כהכנה להתיישבות בארץ. במסגרת פעילותה התנועתית בפולין הכירה את יוסקה שהיה פעיל בתנועת "דרור", שעברה מרוסיה לפולין בעקבות איסור הפעולה הציונית שם.
גיטקה עלתה לארץ בשנת 1923, סוף העלייה השלישית, והיא בת 20, וזאת למרות התנגדותה העזה של המשפחה אשר ישבה עליה "שבעה". כעבור כחצי שנה מעלייתה לארץ הגיע אחריה יוסקה ושניהם הצטרפו ליגור, אל חבריהם מהתנועה. לאחר שש שנות חיים ביגור עזבו מתוך רצון לנסות דרך חיים שונה, במושב. כשלוש שנים, כשחיכו בתור לעלייה על הקרקע, עברו מקומות שונים בארץ: חיפה, נהריים ועוד, וחסכו כסף להקמת משקם במושב.
בגוש תל-מונד הוקמו אז שלושה מושבים, וגיטקה ויוסקה הצטרפו למושב "חרות" והקימו משק חקלאי לתפארת. כעבור שנתיים חזרו ליגור עם בנם הבכור, כשהם מפוכחים ושלמים יותר עם דרך החיים הקיבוצית.
ביגור עבדה גיטקה במשתלה ובשיווק הפרחים בחיפה, במטבח הילדים, במטבח החברים ועברה לטיפול בילדים בגיל בית-הספר.
מקום עבודתה האחרון היה טובופלסט בו עבדה עד שחלתה והיא למעלה מגיל 80 שנה.
גיטקה הייתה מרכז למשפחה הקרובה, שמרה על קשרים הדוקים עם המשפחה המורחבת שמחוץ ליגור, ופיתחה יחסים חמים עם הנכדים והנינים. חייה של גיטקה ביגור היו חיים של מימוש ערכים ועקרונות אותם טיפחה, בהם האמינה ולאורם נהגה ופעלה. מיצתה פעילויות חברתיות ותרבותיות שאורגנו במסגרת המשק, הרבתה לקרוא ספרות טובה ועיתונות ואהבה לדון בהם בשיחות עם חברות על כוס קפה ובחוגי ספרות בהם השתתפה. גילתה מעורבות והזדהות בכל הנעשה במשק, הקפידה להשתתף באסיפות וראתה אותן כזכות וחובה של חבר קיבוץ.
ביחסה לקיבוץ, לעבודה, ולחבריה, ראתה גיטקה תמיד את הצדדים החיוביים, ידעה לציין בגאווה ובאהבה את הישגיה של יגור, על אף הכרתה בקיומם של חסרונות בחיינו. בכך שימשה דוגמא חיובית לדור הצעיר שהכיר אותה.
