גיטקה מזר
גיטקה, בת למשפחת הלפרין, נולדה בעיר אודסה שברוסיה, בשנת 1910. כבר בשנותיה הראשונות היא פילסה את דרכה באופן עצמאי ויחידי. אף כי מעולם לא הייתה חברה באחת מתנועות הנוער, היא עלתה ארצה ביום כיפור 1935. תחילה היא הגיעה לקיבוץ כנרת, שם התגוררו כמה מבני משפחתה, ובי"א באדר 1936 היא הגיעה ליגור בעזרת בת דודתה ברכה בנארי זכרונה לברכה. בשנת 1937 התקבלה לחברות ומאז קשרה את חייה ליגור. גיטקה עבדה רוב שנותיה בכרם. דמות ציורית ויחודית. השכם בבוקר או בשעות אחר הצהרים הייתה פוסעת בשבילי המשק עם גו זקוף ומזוודת הכורמים על ראשה. בחורפים הייתה מצטרפת לעבודה במרפאה. כל שנות חייה הייתה צמחונית, דבר שהשפיע לטובה, כנראה, על בריאותה ואורך שנות חייה.
אחרי שנסגר ענף הכרם עברה גיטקה לעבוד בחדר האוכל. בתה מיכל מספרת שהיא הייתה איש עבודה ולא בקלות יכלה לוותר על עבודתה, אותה מילאה בחריצות ובהתמדה עד גיל 85.
גיטקה בלטה בקשר שלה לטבע ואהבת חייה הגדולה היו צמחים ובעלי חיים. היא מעולם לא למדה בבית הספר ולמדה הכל בכוחות עצמה. היא טיפחה גינה נהדרת לרגלי הכרמל, גינה שהייתה ביטוי לעולמה הפנימי. בכוחות עצמה היא למדה לעשות הכלאות של אמרילוסים ואת השתילים הייתה מחלקת בין החברים שביקשו ממנה.
גיטקה הייתה קשורה מאד לבעלי חיים. סביב ביתה נאספו לעיתים חתולים וכלבים נטושים שמצאו אצלה פינה חמה. מיכל מספרת שבשנות העצמאות האחרונות שלה היא אימצה כלב זקן שהיה מלווה אותה בטיוליה וכאשר ראייתה נחלשה ואבדה לה הוא היה בשבילה העיניים וגם ידיד ורע.
בשנת 1942 הקימו גיטקה ואשר מזר זכרונו לברכה, משפחה ונולדו ילדיהם: מיכל, שרה, חיים ושמוליק. למרות שהם ארבעה אחים, בבית תמיד היו יותר ילדים מארבעה, כי ההורים אימצו למשפחתם את תקוה ודוד בן יוסף ואת דוד לב, ששמרו איתה על קשר עד יומה האחרון.
גיטקה אהבה לקרוא ספרים ובמשך עשרות שנים הייתה תורנית בספריה בערבים. כשאיבדה את ראייתה היא הייתה מקשיבה לקלטות. עולמה הרוחני היה תמיד צעיר ועשיר. גיטקה אשה צנועה ועצמאית. היא שנאה להיות נטל על אחרים ומיעטה להתלונן אף כי חייה לא היו קלים. בני משפחתה זכו לסבתא מסורה ואוהבת.
בשנותיה האחרונות היא הלכה והתעוורה עד שראייתה אבדה לגמרי. סער אומר שביום שהיא איבדה את עצמאותה אבד לה החשק לחיות. אבל גופה היה עדין חזק ולבה המשיך לפעום עוד עשר שנים.
לפנות בוקר נפטרה והיא בת 95 שנים. במותה הותירה אחריה ארבעה בנים, שלושה עשר נכדים וחמישה עשר נינים.
