גניה אוסטרובסקי
גניה נולדה ב-27.7.1947 בוילנה שבליטא. בסיום לימודיה התיכוניים למדה בבית-ספר לאחיות ועבדה במקביל כמזכירה במרפאה. כאשר הוסמכה החלה מיד לעבוד כאחות.
בשנת 1966 הכירה את עמנואל ושנה לאחר מכן נישאו. כעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור אלי.
גניה ועמנואל החליטו לעלות לישראל, למרות הקשיים ביציאתם של יהודי בריה"מ באותה תקופה. לאחר מאבק בשלטונות ליטא הגיעו לפגישה אישית עם נשיא ליטא ואתם קבוצת יהודים נוספת.
בשנת 1972 עלו ארצה והצטרפו לאולפן בקיבוץ כפר החורש. לאחר כחצי שנה החליטו להיקלט ביגור. ביגור החלה גניה לעבוד כאחות במרפאה.
בשנת 1974 נולד משהל'ה וכעבור 3 שנים נולדה ענת.
גניה עברה קורס לטיפול נמרץ והחלה לעבוד במרכז הרפואי רמב"ם. היא עבדה שנה ולאחר מכן שבה לעבוד ביגור. בהמשך עבדה כמרכזת ועדת קשישים, המשיכה בתק"ם במחלקת "בית ראשון במולדת". עם סיום עבודתה שם שבה למרפאת יגור, שהפכה לביתה השני. היא עבדה במסירות ובדבקות האופיינית לה במשך עשרות שנים, טיפלה בנאמנות בחברים והם ידעו להעריך זאת. גם בשנות מחלתה המשיכה להיענות ולעזור לפניות הזקוקים לה.
בשנת 1983 החלה ללמוד ציור בקיבוץ. מאוחר יותר למדה ציור ופיסול במכון לאמנות באורנים. האמנות הייתה חלק חשוב ואהוב עליה, לה הקדישה רבות והציגה מיצירותיה בתערוכות שונות. הייתה חברה בארגון הארצי של הציירים והפסלים.
גניה הייתה פעילה ומעורבת בחיי הקיבוץ, השתתפה בוועדות, שרה ורקדה בחגים ובטקסים.
גניה הייתה מלאת שמחת חיים. אהבה לטייל בארץ ובחו"ל – תמיד עם עמנואל אתו הייתה לה זוגיות מיוחדת במינה. המשפחה הייתה ערך עליון בשבילה והנכדים הסבו לה נחת רבה.
בינואר 2007 התגלתה בגופה המחלה הקשה, במהלכה ניהלה חיים עצמאיים והמשיכה לעסוק בתחביביה. בחודש האחרון הציגה מציוריה, בהם באה לביטוי האופטימיות שליוותה אותה בחייה ובמחלתה. בימים אלה עדיין מוצגת התערוכה בבית בר-יהודה.
לפני שלושה שבועות חלה הידרדרות במצבה. גניה לא ויתרה והמשיכה להיאבק ולהאמין. אולם ביום שישי ב-21:00 בערב המחלה הכריעה אותה.
גניה הניחה אחריה את עמנואל, שלושה ילדים ושלושה נכדים.
