זושקה רוזמרין
זושקה נולדה ב-1902. מוצאה מבית אדוק ורק בהסתר, ללא נטילת רשות מההורים יצאה מהבית ועלתה ארצה. הנוער בעיירה היה ברובו ציוני והאוירה הציונית השפיעה גם עליה. הייתה חניכת "השומר הצעיר" בגליציה, ומקבוצת העולות הראשונות מעיר מולדתה, בתקופת העלייה השלישית.
עלתה ארצה בשנת 1921 עם קבוצת שבע בנות שהתפרסמה בכיבוש עבודה בכביש. בארץ עבדה בניפוץ אבנים לחצץ בקבוצה שכונתה "והחזיקו" – רמז לשבע בנות שהחזיקו בגבר אחד שעבד איתן. למרות חששות המוסדות כי העבודה תקשה על בנות ישראל הענוגות, הן הצטיינו בעבודה והגיעו לשיא של מכסה יומית דומה למכסת הבחורים המנוסים בעבודה זו. בתחילה הן עבדו בכביש נצרת – עפולה. גרו באוהל וישנו על הקרקע. מארגזים סידרו לעצמן רהוט ארצי, אף גינה וסמל התנועה מחצץ לפני האוהל. לאחר גמר כביש זה, עברו לעבוד בפתח תקוה בקטיף שקדים. כאשר גם עבודה זו הושלמה חזרו לעבודה בכביש, הפעם בג'נין.
מאוחר יותר הצטרפה לקבוצת "כַּבָּרָה" שעבדה בייבוש ביצות. שם עבדה בניהול הבית שכלל גם משק עזר קטן: פרות, גן-ירק ועוד.
זושקה הצטרפה לפלוגת טבעון. בתקופה ההיא נולד בנה הבכור הדר. איתו עוד נטלטלה בין קיבוץ עין חרוד וירושלים ובשנת 1928 הגיעה המשפחה הצעירה ליגור.
רוב שנותיה ביגור עבדה בבתי תינוקות ולעיתים מוסרת תור במטבח, עד שפנתה מקומה לדור הבא. מאז עבדה שנים רבות במסירות רבה במעגלה.
לזושקה היו בחייה שעות רבות של סבל ומצוקה אך תמיד נענתה לקראתך כשחיוך צנוע ומלבב נסוך על פניה.
