זלמן ויין
זלמן ויין, נולד בשנת 1908 בעיירה קרינקי אשר בפולין למשפחה מסועפת בעלת מסורת ציונית. ערב עלייתו ארצה בשנת 1926 קיבל מחבריו לתנועה "ברכת דרך" שבה נאמר: "אנחנו מאחלים לך חיים סוציאליסטים רגועים". עם הגיעו ארצה, הצטרף לפלוגת "גדוד העבודה" בירושלים. משם עבר לאזור חדרה ששרץ ביצות, ובה גם חלה בקדחת. לאחר מכן השתתף בסלילת כביש ים המלח – ירושלים. המשך דרכו בארץ מוביל אותו אל קבוצת "עין טבעון" אשר בכפר יחזקאל בעמק יזרעאל. ב-1930 מצטרפת הקבוצה לתל יוסף וב-1932, עקב משבר אידיאולוגי, עובר חלק נכבד מהקבוצה, ואתם ויין, ליגור, כדי לחזק את המשק לקראת האיחוד עם ה"פלוגה". ב-1933 מקים ויין משפחה ביגור וכאן נולדות בנותיו. חברי "עין טבעון" מטביעים את חותמם ביגור בעבודה ובחברה. ויין נחלץ לכל משימה בהתיישבות ובהגנה. מתגייס לנוטרות ומשתתף בעלייה לחניתה הנצורה. הוא מדריך בספורט מגן בבי"ס "טיץ". ויין משתתף באופן פעיל גם בחיי התרבות של יגור, הוא נוטל חלק בריקודים הסוערים והוא גם מנגן בתזמורת יגור בניצוחו של שרת.
המשך דרכו ההתנדבותית מוליכה אותו לתחנות הבאות: עזרה למשק דפנה בשנת 1940. מלחמת השחרור מוצאת אותו באדמות "חלוצה" ו"ביר עסלוג'" (לאחר מכן קיבוץ משאבי שדה). בשנות ה-50 הוא מגוייס לועדת המשק של הקיבוץ המאוחד, ומטעמה הוא נשלח ללוות את ישובי ההר בגליל העליון: קיבוץ מלכיה וביחוד יראון, שבה היה נערץ על כולם. תמרור נוסף בדרכו: הסמינר הרעיוני ב"אפעל" בשנת 1966.
אך מעל לכל, ויין הוא איש עבודה בכל רמ"ח אבריו. שנים ארוכות הוא איש ענף ה"חצירים" והמספוא. אפשר להגיד שויין והמספוא חד הם. כל השנים הוא חלק מהגרעין הקשה הקובע את דרכו של הענף – תמיד בישיבות ארוכות לתוך הלילה על תכניות השקייה ומחזור זרעים ואח"כ, שעות ארוכות בשדה, על תעלות השקייה וערוגות הצפה, או עם החרמש והקלשון ביד. עם איחוד "גידולי שדה" ביגור ממשיך ויין במשמרות על הטרקטור כל עוד מאפשר לו כוחו.
עם הקמת ביח"ר "טובופלסט", הוא מצטרף אליו כחלק מהגרעין הראשון של החברים שעברו לעבוד בו. וגם כאן הוא מתמיד שנים ארוכות בעבודה קשה ליד המכונה. וכך כמעט עד ימיו האחרונים, משתדל להגיע ולו לשעות ספורות, גם כשכבר כשל כוחו במחלה.
ויין. כל חייו היה אדם מסוג ערכי קיבוץ, חברה ועבודה. אך מעבר לזה היה בעל מאור פנימי וסבר פנים. בת צחוק לא סרה מפניו גם בשעות הקשות ביותר. גם בימים של חולי ומכאוב, שכל כך מרובים היו בשנים האחרונות. שמר על סבר פנים אופטימי ותמיד התעניין תחילה בשלום הסובבים.
ויין. נזכור אותו תמיד כאיש אמת ומצפון. כאיש משפחה ושמחה. כאיש רעים.
