חווקה זעירא
חווקה נולדה בשנת 1913 להוריה זהבה וחיים מרקוס, בפולין, בעיירה קטנה ויז'נא אשר בפלך לומז'ה. בת בכורה ל-5 אחיות. עובדה אשר העמידה אותה בראש סולם ההתחייבויות המשפחתיות במישור השאיפות הרוחניות – ציוניות אשר טופחו במשפחה והביא להגשמה מאוחר יותר.
בית ההורים היה בית דתי ועם זאת פיעמה בו רוח הציונות המעשית. בשל אלה נשלחה חווקה בנערותה לסבא שלה, שהיה רב גדול ומפורסם בעיר צ'רנובצה כדי ללמוד בבי"ס "תרבות" אשר מגמותיו התאימו לתפישתה הציונית של המשפחה. בגיל 17 הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר" בה הייתה פעילה ובית המשפחה היה לאכסניה עבור השליחים מהארץ. ביניהם הגיעה גם חומה חיות ז"ל, שלאחר מכן בהשפעתה הצטרפה חווקה לקיבוצה – יגור. לאחר שנה וחצי בקובל, בקיבוץ הכשרה לעלייה לארץ, בעבודה קשה כחוטבת עצים ביערות – הגשימה מאוייה ועלתה לישראל בשנת 1932. הגיעה ליגור. כאן הקימה ביתה עם צבי ונולדו שלושת בניה: אורי, יעקב ורוני. עם הגיעה לארץ, לא נחה ולא שקטה עד שהצליחה להביא את כל משפחתה הענפה לישראל בעזרתו הרבה של ישראל בר-יהודה ז"ל אשר היה מזכיר יגור באותם הימים, ובכך ניצלה המשפחה מגורל השואה אשר ניצניה הנצו אז.
ביגור השתלבה חווקה בקבוצת המְרַצְפוֹת אשר נשלחה לעבודות חוץ בחיפה: בקולנוע "ארמון", בי"ח "רמב"ם", מרכז מסחרי, "בית השעון" בהדר, בבתים פרטיים, ברמת הכובש, תל-חי ובכל רחבי הארץ בתקופת זמן של עשר שנים.
למעלה משלושים שנים עבדה חווקה בחינוך, כמטפלת בגילים שונים וכמרכזת טכנית של ועדת חינוך, תפקיד אשר הפגיש אותה עם כל גילאי בית הספר אתם יצאה פעמים רבות בתנאים לא תנאים, למחנות ופעילויות אחרות, אשר הגבירו את מעורבותה בחיי הדור הצעיר.
עם מותם הפתאומי של רוני ואחריו אורי הסתגרה חווקה בסבלה, והשקיעה יחד עם צבי את אהבתם ומסירותם בנכדים ויצרו אתם קשר משפחתי הדוק ומיוחד במינו.
