חיה ברקת

חייקה ברקת

חייקה נולדה בעיר ידניץ בבסרביה ב-27.5.1914, להוריה רבקה וגרשון גנדלמן. היא גדלה עם אחיה, יהושע, בבית שהיה דתי-ציוני. בנערותה הצטרפה לתנועת נוער ציונית ויצאה להכשרה.
בשנת 1935, כשהייתה בת עשרים ואחת, עלתה חייקה לארץ, בעידוד אביה, שהרגיש שמשהו עלול לקרות לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה. כשלוש שנים אחריה עלה גם אחיה לארץ. חייקה הגיעה היישר ליגור. בתחילת דרכה במשק עבדה זמן קצר ברפת ואחר-כך עברה לעבוד במחסן הבגדים. ביגור הכירה את אברהם בלנקנשטיין – ברקת, נישאה לו, והם חיו שנים ארוכות ביחד. לאחר מותו של אברהם יצרה חייקה קשר עם יעקב בוקי וחיה לצידו.
חייקה הייתה אשה טובה ואוהבת אדם. היא אהבה לעזור לחברותיה בעבודה בכל עת כשנדרשה. הייתה חברותית ומלאת חיים. היא ידעה להקשיב בסבלנות לכל אחד. חייקה הייתה אופטימית, ללא דאגות והיה לה טוב. בקשריה עם אנשים, חברים, משפחה, חיפשה חייקה את הצד החיובי שבאדם והתעלמה מצדדים אחרים. חייקה אהבה לעבוד מתוך אמונה שהעבודה נותנת ערך לאדם ומחזקת אותו. שמחה כאשר אחרים נהנו מפרי עמלה. היה חשוב לה להגיע כל יום לעבודה ולשמור על סדר יום קבוע. ואכן, היא זכתה לעבוד ולהיות מוערכת עד יומה האחרון.
חייקה שהייתה חשוכת ילדים, שמרה כל השנים על קשר חם עם בן-אחיה, שהיה לה כבן, ועם ילדיו ומשפחתו של יעקב בוקי.
לפני יומיים נדם ליבה לפתע. היא מתה מיתת נשיקה בביתה, בשיבה טובה, שבוע לפני שמלאו לה פ"ז שנים.

אֲנָשִׁים צְנוּעִים מֵתִים בְּשֶׁקֶט,
כִּמְעַט בִּנְשִׁיקָה.
הַרְחֵק מִמִּלִּים.
הֵם אֵינָם נִלְקָחִים לַשָׁמַיִם
בְּמֶרְכָּבוֹת שֶׁל אֵשׁ.

אֲנָשִׁים צְנוּעִים נוֹתְנִים אֶת לִבָּם בּשְׁתִיקָה.
הֵם אֵינָם סוֹחֲבִים עַל גַבָּם אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ –

עלי אלון