חנן רודניצקי

28/02/1910 - 25/05/2005

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"ט אדר א' התר"ע

תאריך פטירה: ט"ז אייר התשס"ה

ארץ לידה: פולין

תנועה ציונית: השומר הצעיר

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בן/בת זוג: צפורה רודניצקי

נולד 28.2.1910
נפטר כ’ באייר תשס”ה, 27.5.2005

חנן נולד בשנת 1910 בוורשה, למשפחה בת שמונה נפשות. בילדותו פרצה מלחמת העולם הראשונה והמשפחה נדדה לעיירה פודברוז, שם התגוררו סבו וסבתו. אימי המלחמה לא פסחו עליהם והם ידעו מחסור, רעב ופחד.
לאחר תום המלחמה המשיכה המשפחה לנדוד. תחילה לעיירה יורבורג – שם היו כשמונה שנים והתפרנסו מבית חרושת לסוכריות – ואחר כך המשיכו לעיירה ממל.
בנעוריו למד חנן ב”חדר” והמשיך בגימנסיה העברית. בגיל ארבע-עשרה הצטרף לתנועת “השומר הצעיר”. בממל קחבלה המשפחה מההסתדרות הציונית בית בן שתי קומות. הם גרו בקומה העליונה, כשבתחתונה – החלוצים. הקשרים היו חמים והדוקים. לאחר שנים רבות, כאשר סיפר על כך לנכדיו, נזכר חנן כי לאימו קראו “האמא של החלוצים”.

בגיל שמונה-עשרה חנן יצא להכשרה ובשנת 1931 הוא עלה ארצה עם גרעין של חברים מליטא ולטביה.
תחילה הם השתקעו בקבוצת כנרת, ואחר-כך שוטטו בארץ בחיפוש אחר עבודה. בין לבין הוא עבד במפעל רוטנברג, בבניין, בסלילת כבישים ובפרדסים.
בשנת 1935 עלו ארצה הוריו ואחותו. חנן עזר בפרנסת משפחתו והמשיך לנדוד בעקבות העבודה לטבריה, רמת-גן, כפר-גלעדי ותל-יוסף.

בשנת 1939 הוא הגיע ליגור, ולאחר שנת מועמדות התקבל לחברות.
בשנת 1943 נשא לאשה את צפורה ונולדים ילדיהם: כרמלה, אברהם ויונה.
ביגור עבד תחילה ב”תנובה” ואחר-כך נשלח ללמוד סנדלרות, עבודה בה המשיך כל שנות עבודתו.
בנו אברהם זוכר איך היה נחלץ לעזרת חיילים וחברים שנעליהם נקרעו.
כאשר סיים לעבוד, נסגרה הסנדלריה. תמה תקופה ביגור.

ילדיו זוכרים את חנן כאב חם, פעיל בחינוכם ובטיפוחם. אברהם זוכר איך אביו לימד אותם לשחות ולנסוע על אופניים. ענת הנכדה נזכרת שבסיפוריו על ילדותו וחייו היו שזורים הומור ואהבת הארץ. הוא סיפר לעיתים בגעגועים על השלג בארץ הנכר בה גדל, מה שנראה בעיני ילדיו בארץ ישראל שטופת השמש, כעולם קסום.
סיפורו של חנן הוא סיפור של דור המייסדים, סיפור של דור שבנה את הארץ בחלבו ובדמו, וגם זכה לראות את חלום מדינת ישראל בהתגשמותו.

המשבר הגדול בחייו של חנן היה כשחש את הזקנה קופצת עליו לפתע.
חנן וצפורה, תבדל”א, עברו לבית אחווה וכאן חי עד סוף חייו מוקף באהבת המשפחה.
אמרו עליו שמת מות צדיקים בשנתו, והוא בן 95.

יהי זכרו ברוך.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

לא קיימים סיפורים