טובה טרושינסקי – שפיר

טובה שפיר – טרושינסקי

אמא נולדה ב-26.11.1927 להוריה יעקב וחיה שפיר, בעיר דומברובה גרוניציה בפולין. הייתה בת הזקונים לאחיה ואחיותיה: שרה, שמואל, יוסיק ורותקה. בהיותה בת תשע נהרג אביה יעקב ממכת ברק, ושנתיים לאחר מכן נפטרה האם חיה ממחלת לב. לאחר מות ההורים נשלחו שלושת הילדים הקטנים לבית יתומים בעיר הסמוכה, בנדין.
את לימודיה עשתה אמא בבית ספר פולני. על מנת לשמור על זהותם היהודית של הילדים, היה מגיע לביתם מורה שלימד אותם תורה ועברית. אמא למדה עד לכיתה ז'. משנת הלימודים השביעית הוכרחה להפסיק את לימודיה, משום שאלה נאסרו על היהודים עקב המלחמה. אמא שרדה שתי אקציות בגטו בנדין, בידעה דרך אינפורמציה שהועברה על ידי תנועות הנוער, על משמעות האקציות. לאחר בריחתה מהאקציה השנייה, חזרה לגטו והחלה לפעול במסגרת תנועת הנוער "דרור" בגניבת נשק ורימונים וחפירת בונקרים בגטו. מאוחר יותר החליפה שם וזהות ויחד עם אחותה הבכורה שרה הסיגו את הגבול לגרמניה. כשנתיים הן עבדו וגרו אצל שתי משפחות נאציות כילדות פולניות.
בשלהי המלחמה, עם התקרבות צבאות בעלות הברית, הן הגיעו לצ'כיה ובתום המלחמה חזרו לפולין, לעיר הולדתן, אשר כמעט שלא נפגעה במלחמה. שם הן חיפשו את משפחתן וחברים, ומצאו את אחותן רותקה.
באותה עת התארגנה קבוצת "פרומקה", במסגרת תנועת "דרור", לעלייה לארץ ישראל. הקבוצה ואמא בתוכה הגיעה לארץ באניה "וג'ווד", שבהתקרבה לחוף חיפה, נתפסה על ידי האנגלים. המעפילים הורדו ממנה כשהם שרים את "התקוה", והובלו למחנה עתלית.
לאחר ה"שבת השחורה" נתבקשה הקבוצה לבוא ולעזור ליגור בשיקומה, ולאחר מכן להקים את הקיבוצים לוחמי הגטאות וקדמה.
במרוצת החיים ביגור הכירה אמא את אריה והם נישאו בשנת 1948 בקיבוץ גבת. בספטמבר 1949 נולד בנם שלמה ובמרץ 1955 נולדה ענת. המשפחה התרחבה ונולדו שישה נכדים ונכדות.
ביגור עבדה אמא בטיפול בילדים ובתפירה, ושנים רבות יחד עם אבא בדוכן יגור ולאחר מכן במרכולית.
אמא, ננצור את זכרך לעד כאמא חמה ואוהבת, דואגת ותומכת, כאשה נהדרת לבעלה וסבתא נהדרת לנכדיה.
אמא, אנו מבטיחים לך לנסות ולתמוך באבא בדרכך ובאהבתך, ללא סייג וגבול.
אמא, אוהבים אותך, המשיכי להאיר מאורך עלינו, ולאהוב אותנו משם.