יהודית דור

29/08/1904 - 21/07/1992

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"ח אלול התרס"ד

תאריך פטירה: כ' תמוז התשנ"ב

ארץ לידה: גרמניה

תנועה ציונית: החלוץ

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

בנים ובנות: מיכאל דור

יהודית דור

יהודית נולדה בברלין ב-1909 יחד עם אחותה התאומה, ביום הולדתו של המשורר גטה, והשתיים נקראו גרטה וקלרה, על שם הגיבורות של גטה. המשפחה הייתה משכילה, והיו בה דמויות בולטות כמו סבה – הפרמקולוג פרופסור לוין, ודודה – חוקר תולדות התרבות קורט זאכס.
בילדותה למדה בבית ספר פרטי לבנות. הייתה ספורטאית מצטינת בריצה למרחקים קצרים ובקפיצה לגובה ולרוחק, ותחביבה היה שיוט. מדי שבת הייתה יוצאת בסירה לשייט בנהר. לאחר שסיימה את לימודיה הכלליים, למדה שנתיים בבית ספר ללבורנטים, ושנים אחדות לאחר מכן עבדה כלבורנטית רפואית.
בהיותה בת עשרים וחמש הצטרפה לתנועת הנוער הציונית "החלוץ". בתקופה זו למדה עברית והחליפה את שמה מ"גרטה" ל"יהודית".
בשנת 1935 עקב רדיפות הנאצים, עלתה ארצה. לימים נספו אמה וסבתה בטרזינשטאט.
בארץ, לאחר לילה ראשון בעתלית, הגיעה ליגור וכאן בנתה ביתה. תחילה עבדה בסיקול ובבית החרושת לעציצים "העציץ". אחרי כן עבדה שנים רבות כמטפלת תינוקות. מספר שנים הייתה מחסנאית בגדים, וכשנפתחה קופה לחברים החלה לעבוד בה. שלושים ושלוש שנים עבדה בקופה במסירות, בקפדנות ובנאמנות רבה לכללים ולסדר הטוב.
המשפחה הייתה תמיד מרכז עולמה. אחרי שבגרו הילדים שמרה על קשר הדוק עם בלהה, מיכאל ונוגה ועם עשרת הנכדים.
לאחרונה התערערה בריאותה. יהודית ציפתה מאוד לניתוח האורטופדי בתקווה שתוכל לשוב וללכת בחופשיות, אך לאחר הניתוח, בעודה לכאורה מתאוששת, עזבוה לפתע כל כוחותיה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • ליום השלושים

    להיות תמיד זקופים, לא להישבר.

    איזה טעם יש בחיים בלי היכולת ללכת, להיות חופשיה, בלתי תלויה.

    וכמה קשה להיות למעמסה על הזולת.

    את כל הכאב יש לשמור בפנים, לא לגלות רגשות כלפי חוץ.

    הגינות ויושר.

    דחף פנימי להגיד את הדברים בישירות, גם כשלא נוח ומזמין עימות.

    ומילה זו מילה. לכל אמירה יש כיסוי מלא, שום דבר לא נשאר מעורפל.

    נאמנות אין קץ – לאנשים, לערכים, לדפוסי התנהגות.

    יום העבודה מעל לכל.

    ותמיד פרחים בצנצנת, מפה עדינה וניקיון מבהיק.

    לבוש מסודר ואלגנטי, בושם קל, שרשרת דקה.

    עציצים מטופחים,

    גינה ללא עשב

    ומזווה בלי פירורים, בו שמור לכל אחד משהו קטן שהוא אוהב.

    קשר הדדי וחם עם הנכדים.

    סבתא משחקת "בול פגיעה" – ומנצחת

    לא מוותרת.

    הכל – ללא רבב.

    ותמיד זקופה.

    ( – )

    יומן ליום השלושים

    21.8.1992