יואב גרטמן

יואב גרטמן זכרו לברכה

יואב נולד ביגור ב- 24 בנובמבר 1937, למרדכי (מוט'ל) ואסתר, אח בכור לחיה ולמשה. בן מחזור י"א בקיבוץ. כבר מגיל צעיר ניכרה אהבתו לטבע. בהיותו בן שלוש הלך לאיבוד במהלך טיול, ורק כעבור שעות ולאחר שהוקפצה המשטרה הבריטית, נמצא למרגלות הכרמל, מחזיק בפרח צבעוני. בן תשע התחיל לעבוד ברפת.

יואב התגייס לצה"ל ב- 1956 לפני מלחמת קדש, שירת במחזור הראשון של סיירת צנחנים עם "כושי רימון" ו"משה וחצי", לימים הרמטכ"ל, והשתתף בכל מערכות ישראל עד מלחמת שלום הגליל ב- 1982. חוויות המלחמה צרבו את נפשו, ורק בערוב ימיו שיתף את משפחתו בזיכרונות הכאובים מאותם ימים.

אחרי הצבא חזר לעבודה ברפת, שם המשיך עד גיל 45. יואב היה "המחשב" האנושי הראשון ברפת, שהכיר כל פרה לפי העטין, המספר והשם. בהמשך היה מרכז האולפן, ולאחר מכן עבד במשתלה עד ליומו האחרון שם  היה היועץ המקצועי הראשי והמיתולוגי. בשנים האחרונות ניהל את הפורום המקצועי באתר המשתלה, וסיפק מענה ללקוחות באינטרנט, בטלפון ופנים אל פנים.

את מימי הכיר דרך חברים משותפים. כמחוות חיזור העניק לה שפירית כחולה בקופסת קרטון. ב- 1964 נישאו. ילדיהם – הדס, גלעד, עודד, דני ודורי. ב- 1973 עברה המשפחה להר מירון, שם הדריך בבית ספר שדה, ובמלחמת יום כיפור חזרו ליגור. לאורך השנים מימי ויואב אימצו אינספור מתנדבים, אולפניסטים וסטודנטים שעם חלקם שמרו קשר עד היום.

אהבתו לטבע ליוותה אותו לאורך כל חייו, והוא הפך למומחה בעל שם בקנה מידה ארצי לצמחיית הבר בארץ ישראל. במסגרת זו נטל חלק בפרויקט "רותם" – מרכז המידע לצמחי ישראל, וסייע בכתיבת ספרים ומגדירי צמחים. לאורך השנים ריכז חבורות מטיילים לטיולים בארץ לאיתור צמחים ופרחים נדירים. אחד מהישגיו הגדולים היה איתור זן חדש של שום בר על הכרמל, שהוכר רשמית כמין חדש למדע.

יואב היה גאה במשפחתו – אשתו, ילדיו, חתנו, כלותיו ושבעה-עשר נכדיו. בכל בוקר היה לוקח את נכדיו ביגור לטיול ברחבי המשק לפני שהלכו לגן או עלו לאוטובוס לבית הספר. נכדיו האחרים זכו לטיולים בקלנועית בביקוריהם, וזו הייתה בשבילו הנאה גדולה מאוד. לדני ולנכדיו בקנדה התגעגע מאוד, וביקר אותם ככל שהתאפשר. לכל מי שפגש אותו דאג לספר סיפור פיקנטי על מישהו מבני המשפחה, הרלוונטי אליו.

יואב ניחן בהומור ייחודי, השתעשע במשחקי מילים, והמציא כינוי מיוחד לרבים ממכריו. נכדתו נעמה כתבה את הספר "סבא עושה בושות", שבו תיארה באופן הומוריסטי ואוהב את מעלליו של סבא יואב. יואב היה מלא בשמחת חיים, צנוע ומסתפק במה שיש, שמח בחלקו, שמח בכל פרח, בכל נכד ובכל שידור ספורט.

ב- 31 בינואר 2022, כ"ט  בטבת התשפ"ב, ערב יום המשפחה, הלך יואב לעולמו במפתיע, אחרי שהספיק לשמור על נכדו, לדבר עם בני המשפחה בטלפון ולפתור תשבץ.

הותיר אחריו את מימי אשתו, ילדיו – הדס, גלעד, עודד, דני ודורי, חתנו – רומן, כלותיו- אירה, תמי, שינה ושירי, ו- 17 נכדים – נוגה, מעיין, נעמה, יובל, רוני, גלי, מָיְירון, הילה, יערה, אביב, שירלי, אוּרי, ירדן, מתן, יונתן, רוּבּין ושי-לי.

יהי זכרו לברכה בתוכנו.