יוסי בניסטי
נולד: 22.2.1954
נפטר: 14.9.2010
יוסי נולד בירושלים להוריו שמעון ורוזה, בן שלישי בין שישה אחים ואחיות. למד בבית הספר "בית יעקב" של אגודת ישראל, שם למדו בעיקר תלמוד, תורה ושאר לימודי דת. כל חייו זכר את כל התפילות בעל-פה. בנערותו למד בבית הספר "אורט" במגמת דפוס.
את שירותו הצבאי עשה בחיל הקשר בעזה. במהלך השירות הוזמן לבית הנשיא כחייל מצטיין. לאחר השחרור מהצבא עבד בדואר, בבית דפוס ובתיאטרון החאן הירושלמי כפועל במה ואיש טכני. הוא אהב מאד את צוות השחקנים ואנשי הבמה בתיאטרון ואת שהותו בחברתם, וידע לדקלם קטעים שלמים מתוך מחזות שהוצגו שם.
אוקה ויוסי הכירו בעת שאוקה באה לעבוד בחאן הירושלמי, בשנת חופש. הם גרו יחד כשנתיים בשכונת תלפיות ואחר כך באו לחיות ביגור. לבוא לקיבוץ היה בשבילו כמו לנחות על כוכב אחר, מין עולם מוזר. למרות זאת קליטתו ביגור הייתה די מהירה, והסתבר לו שישנם חלקים בחיי קיבוץ שמאוד התאימו לו.
המקום הראשון שקלט אותו בעבודה היה החשמלייה. גם שם יצר מהר מאד קשרים חבריים וצוות החברים שקלט אותו היה לו כבית שני.
יוסי, שהיה אדם מאד יצירתי, מצא ביטוי ליצירתיות שבו במלאכת הבישול אותה הוא למד בהמשך. הוא תמיד דאג שהמשפחה תהנה מהמאכלים והמטעמים מעשי ידיו. הסיפוק הגדול ביותר שלו היה לראות אותם נהנים מתבשיליו.
אחרי לימודי הטבחות עבד תקופה מסויימת במטבח ואחר כך בלול קרוב לעשרים שנה.
בשנת 1982 נישאו אוקה ויוסי. בהמשך נולדו שלושת ילדיהם: מתן, שירה ורז.
בשעות הפנאי עסק באומנויות הלחימה. תחביב נוסף היה רכיבה על אופניים. רבים ודאי זוכרים את ארוחות הערב בטיולי האופניים.
חובב קריאה וקולנוע, אוהד נאמן של בית"ר ירושלים. אבל התחביב הכי גדול שלו היה להקשיב למוסיקה מכל הסוגים, בעיקר ג'אז. הבית היה מלא תקליטים ודיסקים.
אופיו הצבעוני ואישיותו החמה היוו מעין מגנט חברתי ורבים בתוכנו נמנו עם חבריו.
אבל מעבר לדמות החיצונית הקלילה והשובבה הסתתרה נפש מאד סוערת ומיוסרת. הוא התקשה למצוא את השקט הנפשי שלו ואת מקומו בסביבה הקרובה לו. נבוך ומבולבל הוא הרחיק למחוזות נידחים בפינות שונות בעולם, כדי למצוא שם איזושהי תשובה.
בחייו לא מצא את השקט שביקש, אולי במותו ימצא את השלווה והמנוחה.
יוסי תמיד אמר כי החיים קצרים.
הוא נפטר מדום לב בתאריך יום נישואיו, 14.9.1982 והוא בן חמישים ושש.
יהי זכרו ברוך.
