יעקב ברונשטין
יענקל'ה קראנו לו, שמא בשל קומתו הנמוכה ואולי כשם חיבה. הוא נולד בקרפטורוס בשנת 1911. מלחמת העולם הראשונה הביאה לו את היתמות, אביו מת עליו בהיותו בן 8 והוא היה לראש המשפחה. כאשר החלו להגיע השמועות על עלייתו של היטלר לשלטון ומעשיו, גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. 5 שנים היה בהכשרה וזכר זאת כתקופה היפה בחייו. יענקל'ה הגיע ארצה בשנת 1939. ברדיצ'בסקי ז"ל שהכירו עוד בהכשרה, וידע על מיומנותו במקצוע הסנדלרות שכנע אותו לבוא ולהצטרף ליגור. שנים רבות עבד בסנדלריה. אולי כדי להבדילו מרבים שנשאו את השם יעקב הודבק לו אז הכינוי שוסטער (סנדלר). כאשר הצטמקה הסנדלריה עבר לעבוד בתנובה ובעצי פרי ולבסוף במטבח, אך מפעם לפעם היה מתגנב חזרה אל שולחן הסנדלרים אל הפטיש והמרצע אותם למד לאהוב בילדותו כשוליית סנדלרים.
היה מסור ללא גבול למשפחתו. החיים לא הקלו עמו והוא עמס על שכמו את משא עולמו ללא טרוניה, ובאהבה רבה שיקם את משפחתו.
היו לו ליענקל'ה ידי זהב, למרות שהיה חסר השכלה פורמלית, היה לו את החוש והתושיה לתקן ולשפר.
היה אוהב אדם מטבעו.
