יעקב גבאי
יעקב נולד ב 17.7.1937 בן בכור לניסן ורבקה גבאי, אח לעילי, ורדה ולאה. יעקב, היה בן מחזור י' . ילדותו ונערותו עברו עליו בחינוך המשותף, בשנים הסוערות של הקמת המדינה הצעירה והתבססותה במרחב המזרח תיכוני. את שירותו הצבאי עשה כחייל בגולני. לאחר שחרורו מהצבא עלה למלכיה במסגרת עזרה לישובים צעירים. באותן שנים החל להירקם הקשר בינו ובין עליק, אשתו, שהייתה כבר אם לעפרה ויעל. הם נישאו ולמשפחה הצטרפו בשמת, נבות ויהוא.
בשנת 1965 נסע לפריז, בעקבות זכייתו בפרס ראשון ומלגה מקרן נורמן (כיום נקראת קרן שרת). הוא למד חמש שנים בבוזאר אצל שפלן מידי. כשחזר ליגור, בשנת 1970, הפך את הציור (על פי החלטת הקיבוץ) לתחביב והחל לעבוד בדפוס של מפעל לגין. בלגין עבד 30 שנה.
יעקב היה שותף לוועדות שלקחו על עצמם להכניס צבע במבנים ביגור ובחגים. אחד מהם היה הפרויקט של צביעת בניינים לקראת שנת היובל. ציור קיר שלו, היה במועדון צעירים. כן לקח חלק בחגים (ראש השנה ופסח) בתכנון הקישוטים לחדר האוכל ויד למגינים. יעקב היה איש מקצוע דייקן ומעורב.
הציור היה חלק ממנו. באחד הראיונות הוא אמר: "אני מצייר כי זאת תכונה בתוכי. אני לא יכול שלא לצייר, זה חלק מהמערכת הנפשית שלי." באותו ראיון נשאל את מי היה רוצה לפגוש אילו יכול וענה שאת מורו ורבו. "הנכס הכי חשוב שלמדתי משפלן מידי, הוא שהציור חייב לבוא מתוך חוויה רוחנית" והוסיף, "אינני מצייר את העבר ולא את ההווה. ציורי הם עולמות מטה-פיזיים. הציור שלי אינו פיגורטיבי, במובן המקובל, המעתיק בדיוק רב את הנראה אלא של חוויה רוחנית שמועבר לנייר כפי שאני מקבל אותו."
עם יציאתו לפנסיה הקדיש את כל זמנו לציור והצגת עבודותיו בתערוכות בארץ ובעולם. התערוכה הראשונה שלו הייתה בשנת 1978 בבית האומנים בירושלים. החידושים בטכנולוגיה והתקשורת דרך האינטרנט פתחו לפניו אפשרויות חדשות. בעזרת יהוא, בנו, החל להשתתף בתערוכות בינלאומיות. "אני מוזמן דרך האינטרנט. דרכו, אני יכול ללמוד על המתרחש בעולם, ליצור קשרים עם אמנים וקבוצות אמנים ולהיות פחות תלוי בממסד."
בשנים האחרונות, טיפל יחד עם יהוא, במסירות רבה בעליק, שמצב בריאותה התערער. על הקשר ביניהם אפשר ללמוד מתשובה שנתן לאחד המראיינים אותו: "מהו הציור הכי יפה בעיני? אשתי."
כל חייו היה יעקב איש בריא ופעיל. מותו בא עלינו בחתף והפתיע רבים.
השאיר אחריו את עליק, אשתו, ילדיו עופרה, יעל, בשמת, נבות ויהוא. נכדים ונינים .
