כמה מילים על אמי
כמה מלים על אמי
הורי נפגשו רק בארץ, בקיבוץ יגור, אך בצעירותם עברו מסלול דומה מאוד: שניהם היו חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר", שניהם עברו הכשרה ממושכת לקראת העליה באיזור העיר ממל (קלייפדה) ושניהם נפרדו ממשפחה גדולה.
משפחתו של אבא – שמנתה תשעה בנים ובנות – התפזרה לארצות שונות: חמישה אחים ואחיות התיישבו בלונדון (וצאצאיהם באותה עיר – הנושאים את השם TARLOW – מגיעים היום לכמה עשרות), אח אחד התיישב בבולטימור שבארצות הברית (וצאצאיו – הנושאים אותו שם – רובם גרים עד היום במרילנד), אחות אחת נשארה בליטא (בנה ושתי בנותיה נמצאים היום בישראל) וחיים ואחותו סימה עלו ארצה כמעט באותו זמן, בשנת 1933.
גורל משפחתה של יפה היה שונה לחלוטין. היא עלתה לארץ בשנת 1935 וכל בני משפחתה – שני הורים, תשעה אחים ואחיות, ולפחות שני אחיינים – נשארו בליטא ונרצחו ע"י הליטאים שכניהם. שום עדות לא נמסרה על מקום הרצחם, אך נראה שכולם הוצאו להורג ביריות ביער גירולאי, ליד העיר טלז' בין חודש יוני לחודש ספטמבר 1941. אביה של יפה ברה-מיכה איציקוביץ היה סוחר אמיד ויחד עם שניים מבניו עסק בעיקר במסחר עורות. בית המסחר של אחד האחים עדיין ניצב על מכונו בעיר טלז' וגם היום יש בו בית מסחר. יפה קיבלה מכתבים מבני משפחתה ממש עד הרגע האחרון והמכתב האחרון הנמצא בידנו נושא את התאריך יוני 1941, החודש בו כבשו הגרמנים את ליטא והחלו ברצח.
יפה טהרלב, מאז שנודע לה על רצח משפחתה, לא דיברה ולא סיפרה דבר על בני משפחתה ועל חייה בגולה. רק לאחר פטירתה מצאנו בארון שלה מכתבים שקיבלה מהוריה ומאחיותיה, וכן התכתבויות בעניין עלייתה לארץ.
במשך כל חמישים שנותיה בארץ (ובקיבוץ יגור) עבדה יפה במתפרה של הקיבוץ ונחשבה לתופרת מעולה. עד היום יש נשים ביגור השומרות על שמלת-הכלה שתפרה להן יפה. היא מופיעה בכמה מקומות בספרי ואני מרבה לספר עליה במהלך ההופעות שלי.
יורם טהרלב
כאשר אמי עלתה לארץ
כאשר אמי עלתה לארץ
כאשר אמי עלתה לארץ
כל חודשיים היא קיבלה מכתב
בשמחה פתחה אותו לדעת
מה קורה במשפחתה עכשיו.
על נייר, בדיו ובציפורן,
אחות סיפרה על שלום כולם
וכמה מלים הוסיפה סבתא
לנכדים שלה בקצה עולם.
כל מלה שקלו אז במאזניים
לא כתבו מלים מיותרות
אנשים פקחו את העיניים
וידעו לקרוא בין השורות
כשהמלחמה פרצה לפתע
אמא לא פתחה את סגור-לבה
דאגות למדה לשמור בבטן
עד בואו של המכתב הבא.
ומכתב אחרון משם הגיע:
אחותי, קרוב הוא המועד,
אם לא תקבלי מכתב ממני,
בשורות האלה ניפרד.
אם לא תקבלי מכתב ממני
המכתב הזה יהיה גלעד.
כל מלה שקלו אז במאזניים
לא כתבו מלים מיותרות
אנשים פקחו את העיניים
וידעו לקרוא בין השורות.
יורם טהרלב
אמא מחממת
אִמָא מְחַמֶמֶת
אִמָא מְחַמֶמֶת אֶת הַחֶדֶר בַּחֹרֶף.
עַל פְּתִילִיַת נֵפְט
שָׂמָה עָצִיץ גָדוֹל הָפוּךְ
וְמֵעָלָיו צַלַחַת פַּח עִם מַיִם.
יורם טהרלב
מתוך: משק יגור טיוטה
