ישעיהו כץ
אור ליום ראשון, מת, לאחר מחלה קשה, החבר ישעיהו כץ. בהתאם
לצוואתו הובא לקבורות ביגור. בן 58 היה במותו.
איש העליה השנייה (עלה בשנת 1913) וכל דרכו בארץ תחנות-תחנות
של כיבוש חלוצי ומפעלי בראשית. מיד עם עליתו – התחנה הראשונה –
פועל בזכרון-יעקב. משם הוא עובר, כדרך הפועלים-חלוצים בימים ההם,
שלא היו מתישבים קבע במקום אחד – לכנרת ואחר כך למרחביה.
משנזרקה הסיסמה בדבר כיבוש הרעייה ע"י יהודים, עולה ישעיהו
לגליל ומצטרף לקבוצת הרועים הראשונה בשרונה, וכך נטל חלק ביסוד
ענף חדש למשק העברי – ענף גידול צאן, שהיה עד אז נחלת הערבים
בלבד. הרועים הראשונים הציבו להם למטרה, ללמוד את דרכי הגידול
והטיפול בצאן ממקור ראשון והלכו אל אהלי הבדואים להיות איתם יחד.
עם ראשית העליה השלישית הצטרף ל"גדוד העבודה", היה חבר תל-
יוסף. לאחר הפילוג עבר לבית-אלפא. תקופה מסוימת חי בירושלים. גם
שם נפנה ישעיהו למקצוע ראשוני – חציבה באבן. גם פה היה בין
ראשוני החוצבים. עם התישבותם של אנשי העליה השניה בתל-עדשים
הצטרף ישעיהו למושב הזה. מכאן נלקח לעבודה בתחנת הנסיונות
ברחובות, לעבודה נסיונית בענף הצאן. עם תום עבודתו בתחנה, לאחר
שנתיים, עבר ונתקבל כחבר במשקנו (בשנת 1936).
בפרוץ מלחמת העולם השניה התנדב, על אף גילו הקשיש לצבא.
בשנות חייו האחרונות עבד בפקידות ממשלתית.
טיפוס חלוצי מובהק. מאנשי בראשית. כל ימיו – ער ותוסס, מלא מרץ
ונכונות.
