כרמלה תבור
כרמלה נולדה בפולין ב-19.3.1957 להוריה שעיה וינינה צנטנר, ששרדו את השואה. אחות להילה ואלישבע, הגדולות ממנה, ואבי הצעיר יותר. כאשר הייתה בת חודשיים, עלתה משפחת צנטנר לארץ והגיעה ליגור.
בלידתה קיבלה את השם כריסטינה, ואולם כאשר הגיעו ליגור החליפוהו בכרמלה.
ביגור היא עברה את המסלול הרגיל של בתי הילדים, גן ובית הספר. רוב השנים באותו בית ילדים עם אחיה, אבי, כיוון שבמחזור שלה לא היו מספיק ילדים והיא צורפה לבית שלו.
אחרי השחרור מן הצבא עבדה תקופה בבתי ילדים.
מכיוון שינינה עבדה ביחד עם שרה במטבח, כרמלה הייתה בת-בית אצל שרה ויוסף תבור. שם הכירה את שחר – היכרות שהובילה במשך השנים לנישואין.
כרמלה אהבה אנשים ובעיקר ילדים. הבית היה תמיד פתוח לילדי המשפחה ולילדים מן הקיבוץ שהחזירו לה אהבה.
אולם היא עצמה לא הצליחה להרות. בעצת שולה רביב ובתמיכת המזכירות פנו כרמלה ושחר למסלול אימוץ, ואימצו את עדי וטל. עדי התחתנה ובשנת 2011 ילדה את מיכאל, נכד לכרמלה ושחר, נכד שכרמלה אהבה מאוד והיה לעיקר חייה.
כרמלה תמיד התעניינה ועסקה בספורט. בעודה תלמידה הייתה שחיינית מצטיינת והשתתפה בנבחרת השחייה של גוש זבולון. בהמשך גם עשתה קורס מצילים בבריכת הפועל בחיפה. לכן זה התבקש שהיא תקבל, בבוא הזמן, את תפקיד הניהול והמצילה בבריכה של יגור, תפקיד אותו מילאה באהבה כשלושים וחמש שנים. לפני כשלוש שנים פרשה מניהול הבריכה אך המשיכה לעבוד כמצילה בשעות היום או במשמרות נוספות. היא הפסיקה כליל את העבודה בבריכה כאשר פעוט טבע בה במשמרת שלה, מקרה שהטביע חותם על ליבה.
הספורט המשיך להיות תחביבה, בעיקר הכדורסל והאהדה למכבי תל-אביב. במשחקים החשובים הייתה פותחת את ביתה לצפייה בהם, ילד עם אוהדים נוספים מיגור. היא ניהלה רשימות של ביצועים במשחקים, מה שאפשר לה להיות פרשנית בעת המשחק.
כרמלה עבדה במשך השנים גם בניהול חדר האוכל, במכבסה ובמעגלה.
היא אהבה לטייל, ויחד עם שחר נסעו, הרבה פעמים בשיט, למקומות שונים בעולם.
בבית היא טיפחה את הנוי, ועציצים רבים נשארו פורחים במרפסת.
כרמלה הייתה אישה של נתינה ובעלת נוכחות.
בשבועות האחרונים הותקפה על ידי חיידק אלים, חיידק קטן שהכריע אישה גדולה עם לב רחב.
החברים והמשפחה שנותרה עם לכתה, כולל המשפחה מקנדה שנבצר מהם להגיע, יחסרו אותה.
