לאה בורוביק-גלוברמן
לאה נולדה בחג הסוכות בשנת 1939, לבריינה ויהושע גלוברמן, אחות לאילנה, בבית החולים בעפולה.
"אשת חיל מי ימצא…
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה…"
יום הולדתה לווה בשמחה גדולה אך מהולה בעצב ודאגה כי ביום זה, באשמורת הבוקר נעצרו 43 חברי "ההגנה" מפלוגות הלילה של וינגייט בשדות עמק יזרעאל, ע"י המשטרה הבריטית. חברי הקורס היו תלמידיו של יהושע, אך אחד מהם, אליהו הרשקוביץ לא נעצר, כי כאשר שמע שבריינה כורעת ללדת, מיהר לבית החולים ולא היה נוכח בזמן המעצר. אליהו היה ידיד ואהוב במשפחה, איש שמח ועליז, בעל קול ערב להפליא, שנפל במלחמת העולם השנייה בעת שירותו בצבא הבריטי.
ההורים התלבטו על מתן השם לתינוקת. יהושע האב רצה שם תנכי וכך ניתן השם – לאה. באותה תקופה לא הייתה ביגור אף ילדה בשם זה.
על לאה אימנו נאמר במקרא: "ועיני לאה רכות", במובן שלא מטיבות לראות. ההורים הלכו על היפוך השם. לתינוקת הילודה היו זוג עיניים "פנסים", כחולות, יפהפיות ומטיבות ראות.
לאה גדלה והתחנכה במוסדות החינוך היגוריים ועברה אל כל מסלול החינוך בקיבוץ. במשך השנים הפכו הקשרים בין קבוצת הילדים לחברות עמוקה, וגם בשנים שלא חייתה ביגור, נמשכו קשרי החברות והידידות, וביתה היה תמיד הומה חברים וידידים.
עם סיום בית הספר התיכון, התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל השריון.
לאה הקימה משפחה עם אילן ובנם הבכור – שוקי (על שם הסבא יהושע) נולד ביגור.
לאה הייתה משתתפת קבועה בקבוצת המחול היגורית ושמרה תמיד על הופעה חיצונית מרשימה. היא הייתה אישה נאה ומטופחת.
עם השנים עברה לגור עם משפחתה במושב עין איילה והייתה פעילה בשטח התרבותי והחברתי. בדרך זו היא הרחיבה את מעגל הידידות של המשפחה כולה.
ללאה ואילן נולדו שלושה ילדים: שוקי, דורית ועומר וחמישה נכדים.
לאה נפטרה לאחר מחלה ממושכת ביום כ"א בכסלו תשנ"ג 16.12.1992, והובאה לקבורה במושב עין איילה.
זכרה עימנו בגעגועים
המשפחה.