לאה חבקינה

ביום שישי, י"ג תמוז, עם דמדומי ערב, שבקה חיים, חברתנו
זה 15 שנה ומעלה

ל א ה ח ב ק י נ ה

נולדה בנובמבר 1894 בחרסון אשר באוקראינה. בת למשפחה אמידה.
קיבלה השכלתה בגימנסיה כללית, רחוקה מתנועה ציבורית, יהודית או
פועלית.
נישאה לאיש עבודה, בעל-מלאכה, ציוני. נתאלמנה בגיל צעיר,
בת 29, ונשארה יחידה בחיים ועול ילדיה הפעוטים עליה.

בשנת 1925 עברה לקיבוץ תל-חי אשר בקרים, שם חייתה ועבדה
כשנתיים, עד שפוזר על-ידי שלטונות "החלוץ" ברוסיה.
עברה משם ללנינגרד העיר, ועבדה בבית-חרושת ובעבודתה קיימה
את עצמה ואת ילדיה עד שעלתה ארצה בינואר שנת 1931.
כעבור מספר חודשים באה ליגור וכאן נשארה עד יומה האחרון.

זה חדשיים והמחלה הממארת שנתגלתה אצלה, נעצה בה שיניה,
והנה וכרסמה את בשרה עד תום.
כל שנותיה ביגור – עמל. לא היו לה מהלכים בציבור ובענייני ציבור.
חייתה את חייה בפינתה היא, וכך, בפינה, כמעט בשקט, במהומת
ימים קשים לישובנו, כאשר כל ליבנו וכולנו נתונים למאבק על קיומנו,
סיימה את פרשת חייה.

השאירה בארץ בן ובת.