לאה קלוג
נולדה: 20.9.1914
נפטרה: 27.3.1989
לאה נולדה בעיר קובל בשנת 1914. היא היתה הצעירה מבין ילדי המשפחה. בגיל צעיר נתייתמה מאמה, גדלה והתחנכה בעזרת הסבתא ואחיותיה. לאה סיימה את לימודיה בבית הספר "אורט", וכבת למשפחה ציונית עלתה ארצה בשנת 1937 בהיותה בת 23, והגיעה ישר ליגור.
בשנת 1943 נישאה לפישל והקימה את משפחתה בביתנו. ב-1946 ב"שבת השחורה" עמדו חבריה של יגור באחד המבחנים הקשים בתולדות היישוב העברי בארץ. לאה היתה בין החברות אשר נלקחו לעתלית, שם נאבקו קשה כדי שלא יפרידו אותן מהבחורים. באותה תקופה שירת פישל בצבא הבריטי ולא היה בבית.
כאשר חזרו האנשים מעתלית אחזה שמחה רבה בכולם בראותם את הבית עומד על תילו וחדר האוכל שהיה מוקד המאבק – מבריק בנקיונו.
במשך השנים עבדה לאה כמטפלת ילדים. מתמידה ומסורה היתה. חמימותה וגישתה הטובה לילדים זיכו אותה באהבתם. כל ילד שהיה נכנס לביתם של לאה ופישל זכה במאור פנים וחיבה רבה, לכן אהבו הילדים להתארח בחדרם.
ב-1969 הצטרפה לאה לצוות הטובופלסט וקיבלה על עצמה את התפקיד של "אם הבית". היא ריכזה את כל נושא הטיפול בחבר באהבה ובמסירות, ודאגה לכל אחד. מילה טובה, שי צנוע לאירוע פרטי, מתנה קטנה לחג – אף פעם אינה שוכחת, תמיד בחיוך וברוח טובה.
באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. במלחמה זו שכלו פישל ולאה את בנם אברהם. מאז ליווה השכול את ביתם. מיה, בתם של אברהם ושרהל'ה, היתה מקור של נחמה ומוקד של אהבה רבה ללאה ומשפחתה.
הקשר העמוק שהיה בין לאה ופישל עזר להם גם בשעות הקשות.
לאה אהבה את הטבע, היתה ערה לשינוייו, ונהגה לערוך טיולים רבים עם פישל לרגלי הכרמל. בימי מחלתה היתה מבקשת לחוש את חמימותה של השמש ולהריח את ריח האביב המתקרב. בני משפחתה דאגו תמיד כי יהיו ליד מיטתה פרחי בר מהר הכרמל.
מסירותה למשפחה ותמיכתה הבלתי נלאית בפישל היו לשם דבר, וכך היתה המשענת לכולנו יחד.
לאה, ננצור אותך בלבנו באהבה רבה.
