מתיתיהו (מתוס) כספי

מתתיהו (מתוס) כספי

מתתיהו נולד ביגור ב-18 באוקטובר 1941 לבריינדל וזאב כספי, אח בכור לברכה ושלמה. בהמשך, עם הצטרפותם למשפחה של בני הדודים, משה ז"ל ושלמה ייבדל לחיים ארוכים, הפכו גם הם להיות כאחים. בנוסף, המשפחה אימצה את מאיר ז"ל שהפך גם הוא להיות כאח.

זיכרונותיו מילדותו בקיבוץ היו מלאים בהומור. אפילו הסיפורים על תקופת השלטון הבריטי ו"השבת השחורה" התרכזו בתעלולים שעשו הילדים לחיילים הבריטים.

מתוס היה ידוע בציניות שלו והיה משלב אותה בדבריו, גם ברגעים כואבים ועצובים.

מתוס היה ספורטאי מילדות, היה שחקן כדורגל בנבחרת היגורית, שיחק עם חולצה מספר 4, כקשר אחורי חזק ומהיר. כדורגל היה אחת מאהבותיו (מלבד עדה כמובן) ועד לרגעיו האחרונים היה אוהד כדורגל שרוף, לא משנה מי משחק העיקר שיש תנועה והמון שערים. מלבד הכדורגל אהב גם טניס, כדורסל וכל ספורט אחר שאתגרו אותו ילדיו. תמיד ניחן בכוח הפיזי העצום שלו (עד היום בתו זוכרת שלא הצליחה להוריד אחריו את ידית האנדברקס לאחר שהחנה את הרכב).

בסיום התיכון התגייס מתוס לגולני, שם שרת כקצין מחלקת מרגמות. מספרים עליו שהיה מפקד מוערך. במהלך השירות הצבאי פגש את עדה, לימים אשתו, ונולדו להם 6 ילדים.

לאחר הצבא יצא מתוס לשנת שירות ברמלה, שם עבד עם נוער שוליים. עם חזרתו לקיבוץ השתלב בענף גידולי השדה והיה לדמות דומיננטית. בתקופה זו אהב במיוחד את תקופת הקטיף והעבודה על מהדק הכותנה, שהפך לבילוי המועדף עליו ועל ילדיו בתקופת הקיץ.

תוך כדי גידול הילדים מתוס השלים תואר בכלכלה בטכניון. בסיום תקופה זו נכנס לרכז את ענף האקונומיה ביגור. לאחר תקופה זו באקונומיה יצא לעבוד בתנועה הקיבוצית, בוועדת המזון. גולת הכותרת הייתה כאשר ארגן את האוכל לכלל הילדים בטיול השנתי האחרון, רגע לפני הפרידה מסיני, בו דאג לאוכל טרי למשך שבועיים ע"י הצבת מקררים באמצע המדבר.

בתחילת שנות ה-40 לחייו, התגלתה בגופו מחלת הפרקינסון, אשר עמה התמודד יותר ממחצית חייו. במהלכה לא ויתר לעצמו ותמיד מצא פתרון לבעיות החדשות שצצו שוב ושוב. הוא היה עקשן מטבעו ונלחם במחלה בדרכו שלו.

לאחר שסיים את עבודתו בתק"ם, חזר לקיבוץ לעבוד בהנהלת החשבונות במשרד הכלכלי. מתוס היה איש של מספרים חריף ומתמטיקאי מחונן. אהב את משחקי הסודוקו ותשבצי ההיגיון.

מתוס היה ידוע בחיבתו לרכיבת סוסים. הוא, עדה וחברים נוספים היו יוצאים לטיולים רכובים על סוסים ברחבי הארץ. הרכיבה על הסוסים הייתה לפעילות חשובה בזמן מחלתו.

לפני 11 שנים הצטרפה לינדה למשפחה לטפל במתוס. לינדה מספרת איך ליוותה אותו במהלך התקופה: בהתחלה בטיולים רגליים על ההר לראות פרחים, בעיקר את הצבעוני, ואחר כך בכיסא הגלגלים. היא טיפלה בו במשך כל השנים כאילו היה אביה ודאגה לכל צרכיו עד רגעיו האחרונים.

מתוס הותיר אחריו שני אחים: ברכה ושלמה, 6 ילדים: רמית, אלדר, תור, רום, אילי ולורי וכ-12 נכדים.