נתן גור

נתן (נטע) גור (גורפינקל)

גורפינקל – גור נולד בפולין בשנת 1906 בעיירה לודויפול. אמו נפטרה בהיותו כבן 10 ועול פרנסת 6 ילדים וחינוכם נפל על כתפי האב. גורפינקל שהיה השלישי לאחיו ואחיותיו, הצטרף בגיל צעיר לתנועת "החלוץ" והיה חבר בהכשרת קלוסובה. נשלח על יד ההכשרה לפלוגת דומברביצ'ה ושהה בה כשנה, כשעיקר עבודתו היה במנסרה לעיבוד לוחות עץ – אשר הייתה מקור פרנסה עיקרי וכמעט יחיד של הפלוגה. התנאים בדומברביצ'ה היו אז קשים ביותר. דלות רבה שהתבטאה בלבוש, דיור ורעב יום-יומי. סגירת שערי הארץ בפני עלייה וכן, הניתוק החד מהמשפחה והבית היו הדבר שהשפיע ביותר על מצב הרוח אשר נע בין יאוש ותקווה להגשמה ציונית.
בשנת 1930 עלה גורפינקל לארץ והגיע ישר ליגור עם חברים נוספים מההכשרה. אחיו ואחותו שהיו חברים ב"השומר הצעיר" עלו אף הם ופנו לקיבוצים אחרים. מכל משפחתו אשר נשארה בפולין ונספתה בשואה נשאר האח שלמה אשר הגיע ליגור לאחר מאורעות המלחמה, חי עמנו מספר שנים, עזב לרחובות ונפטר לפני שנים ספורות.
ביגור פגש גורפינקל את מניה אשר עברה גם כן את הכשרת קלוסובה, הקימו יחד משפחה ונולדו להם חיים, רוחיק ואלי. מניה נופלת למשכב ואינה מתאוששת, וגורפינקל נשאר, כאביו בשעתו, עם שלושת ילדיו הרכים.
עובד כמנהל עבודה במחצבת 4.5. קפדן וזהיר. העבודה ממלאת את יומו ואת כל ישותו. מוצא דרך להקל על נהגי המשאיות של יגור בציפיה להעמסת אבנים וכן לקבלת יותר הובלות ביום.
עם פיתוח ענף הפלחה – מצטרף גורפינקל ועובד בו שנים רבות. לאחר מכן עובד מספר שנים ב"לגין" ובשנותיו האחרונות – בטובופלסט.
גורפינקל זכה ל-10 נכדים ו-2 נינות אשר שמרו עמו על קשר הדוק וחם במשך כל השנים למרות המרחק.
בשנותיו האחרונות טופל במסירות רבה ע"י אלי אשר נשאר יחיד מבניו ביגור.

מהלך לו בשביל העולה לחדר-האוכל, סיגריה בזוית הפה, קצרה, עם אפר בקצה, ארוך ארוך שאו-טו-טו נופל, ידיים בכיסי המכנסיים או שלובות מאחורי הגב. בדיחות דעת, והערות לעוברים ושבים. פעמים רבות באידיש שלא הבנו.
זאת התמונה שנשארת בזכרון הקיבוצי שלנו.