ספי בארי

ספי נולד ב- 18.08.1956, בקיבוץ יגור. בנם השני של עוזי בן יגור ותאומה בת כפר אז"ר, דור שלישי לחלוצים ומגשימים ביגור ובמדינה וכך גדל – נטוע בכל הוויתו באדמת יגור, אוהב את הכרמל ומחובר לנופי הארץ. ספי גדל במשפחה רחבה, אח לאיריס הבכורה, לעופר וסיגל הצעירים ממנו.

בילדותו זכה לטעום טעם של חו"ל, כאשר בשנת 1961, נסע עם הוריו לשליחות בגאנה ובלונדון. ספי הילד, קלט במהירות את השפה האנגלית ועם שובם לארץ, אף היה לבוש כילד אנגלי טיפוסי, דבר שהצחיק מעט את חבריו הצברים. למרות שכלו החריף, הלימודים לא עניינו אותו ואם ביסודי עוד הצליח לשמור על למידה, בתיכון היה רק "רשום". כאשר פרצה מלחמת יום כיפור, ספי היה בכיתה י"ב. הוא ובני המחזור התנדבו לעזור בכל ענפי המשק, כשספי תומך בענף גידולי השדה, ובכל מה שנדרש. את בית הספר הוא סיים ללא תעודות.

לפני הגיוס, יצא ספי לחצי שנת שירות בקיבוץ אייל ולאחר מכן התנדב לשרת בשייטת 13, דבר שהמשיך לעצב אותו כאדם והשפיע על המשך חייו המקצועיים. הקשרים שטווה עם חברים למחזור ליוו אותו כל חייו. עם השנים הפך ספי לדמות מובילה בתחום הצלילה בארץ, שימש כמדריך ראשי וכמנכ״ל התאחדות הצלילה, כתב וערך ספרות מקצועית והעמיד דורות של חניכים ומדריכים. ביגור ראה שליחות גדולה ללמד את הנוער צלילה ולהחדיר בהם אהבה לעומקים נסתרים. ספי איש גדול אשר חש הכי בנוח כשהיה במים. זאת הייתה ממלכתו הנסתרת.

לאחר השחרור ושנת בית, תכנן ספי לצאת לטיול בדרום אמריקה, לצורך איסוף כסף יצא לעבוד באסדת נפט בים הצפוני ונדרש לשפת האנגלית. קארי, אשר לימדה אנגלית, התנדבה למשימה וכך הכירו לראשונה.

למרות שלספי לא הייתה תעודת בגרות ואף לא תעודת סיום בית ספר, הוא התקבל כסטודנט לכלכלה באוניברסיטת חיפה ובהמשך העמיק בתחום זה כאשר למד תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

קשריו עם קארי התהדקו, ספי חיבק את נווה ורועי והיווה להם משפחה. בהמשך נולדו תום ונתי ויחדיו בנו משפחה לתפארת אדירה בעוצמתה ובכישוריה. ספי היה עמוד התווך שסביבו נכרכה המשפחה, ועם הגעת הנכדים התגלה כסבא נלהב ואוהב.

עם כניסתו של תום לתחום השחייה, החל ספי ללוות אותו באופן צמוד, נעשה שופט ראשי בתחרויות ואף זכה לשפוט בתחרויות בין לאומיות. ספי הקפיד לא לשפוט את תום או להזניק במשחים בהם הוא השתתף. כך הוא ספי, איש צדק ורודף מוסר, ישר כמו סרגל, מקצועי ומחויב למה שהוא עושה.

נושא שהיה קרוב אליו במיוחד היה הספיישל אולימפיקס – אולימפיאדה לאנשים עם מגבלות קוגניטיביות. ספי הצליח לתקשר היטב עם הספורטאים והם נקשרו ואהבו אותו מאד. בהמשך הצטרף לפעילות "חבל זוג" של עמותת עטלף, וליווה באופן צמוד הלום קרב. בשנים האחרונות עבר להיות שופט בינלאומי וקצין בטיחות בתחרויות שחייה במים פתוחים.

גם ביגור עשה ספי חייל ומלא תפקידים ציבוריים רבים. הוא נקרא לדגל, שעה שיגור נזקקה למזכיר, תפקיד אותו מילא בנאמנות ובאהבה רבה, מכיר כל תקנון וכל נוהל ומקפיד למלא את תפקידו בהוגנות וביושר כשלנגד עיניו החבר באשר הוא. בתקופת כהונתו כמזכיר התרחש הפיגוע הנורא בו נרצחו בני משפחת זר אביב. ספי היווה למשפחה קיר משען יציב ובטוח, עזר להם לעבור תקופות קשות וקיים עימם קשר הדוק במהלך 20 שנה, עד ליום בו לבו נדם.

עם סיום תפקידיו ביגור, יצא לעבוד במספר רשויות בצפון ואף כיהן כגזבר במועצה האזורית זבולון. ספי לא היה רק איש כלכלה וכספים אלא גם מנהיג קהילה. הייתה לו יכולת לתרגם מבנה תקציבי לשאלות חברתיות וליכולת הקהילה להמשיך ולקיים ערבות הדדית.

באוגוסט האחרון חגג ספי 67, למעשה הוא חלם כבר לצאת לפנסיה ולטייל עם קארי בנופי נורווגיה והעולם. מותו הגיע בחטף והשאיר את כולנו המומים, ספי – נטוע בכל מאודו באדמת יגור, דור שלישי למגשימי החלום הציוני, אוהב את יגור ואת הכרמל אהבת נפש. עוד לפני שבוע, טיפס אל מרומי "הכתר", על מנת להחליף את דגל ישראל המתנוסס ולתלות סרטים צהובים למען קריאה לשובם של החטופים.

ספי היווה עוגן משפחתי יציב וחזק ובסיס הבית אליו היו מתקבצים ובאים קארי והבנים. נדמה היה שדבר לא יקרה לאיש החזק והבטוח הזה, שרגליו באדמה וראשו גבוה למעלה, משקיף, רואה ודואג לכל.

"היה איש וראו איננו עוד, קודם זמנו מת האיש הזה ושירת חייו באמצע נפסקה" (ביאליק.)

בית יגור מבכה את לכתו בטרם עת של ספי ומשתתף בצערה העמוק של המשפחה כולה.