עלית בוצר

עלית בוצר

עלית נולדה ב- 9.8.1949 להוריה אסתר ויעקב אדר, אחות קטנה לשמוליק ואברי. בת מחזור כ"ב. חבריה מציינים שילדותם ונעוריהם היו מאושרים. בתוך החברה המגובשת של מחזור כ"ב בלטה עלית לטובה ביכולותיה כשחקנית. מבחינתם השיא היה בהצגה המיתולוגית "סנדלר תפר זוג נעלים, זוג ראשון וכל הלילה לא יכול לישון" עם אסתרקה רשף ז"ל. עלית הייתה הכוכב. משוחררת מפחד קהל, רהוטה, זורמת ובעלת נוכחות על הבמה. אגב, השותפות ואכפתיות שהחלו מילדותם נמשכים עד עצם היום הזה.

הרומן בין עלית לאבינועם החל ביד חנה. באמצע שירותה בצבא הם נישאו והקימו את ביתם ביגור. ראשונה נולדה שני. תמי באה לעולם שבע שנים אחריה. "ראינו אותה בעריסה ומיד החלטנו שהיא תהיה בתנו הקטנה ואחות קטנה לשני". "בחודש יוני האחרון חגגנו 57 שנים לנישואינו", אומר אבינועם ומוסיפה שני, "הייתה להוריי זוגיות מעוררת קנאה. היו בה חברות, שותפות וחופש לכל אחד לחוד ולשניהם יחד", ואבינועם מוסיף, "והכל באהבה גדולה". עלית הייתה ידועה ביושרה וכנותה. היא לרוב לא הסתירה את דעותיה על אנשים ועל מאורעות בחיי הקיבוץ, "אנחנו בית שמדברים בו על הכל. על הקל ועל הקשה. הכל מונח על השולחן".

כמו רוב הבנות בדור ההוא היא החלה את שנות עבודתה בחינוך. עבדה בגיל הרך, בגנים וגם בבית הספר. בשנת 1985 לאחר סיום הלימודים, החלה את עבודתה כסייעת לרופא שיניים. במקצוע הזה התמידה שלושים שנה. כל אותן שנים ניהלה את מרפאת השיניים תוך כדי שהיא מייעלת בה את העבודה ומכניסה שינויים לטובת החבר, לדוגמה, השיננית.

בשנת 1995 חלתה לראשונה במחלת הסרטן, ממנה הבריאה בזכות הנחישות שלה. מטבעה היא הייתה ספורטאית ואופטימית מה שעזר לה להתגבר ולחיות וליהנות עוד שנים ארוכות. לראות את בנותיה מקימות משפחות ואת המשפחה המורחבת הולכת וגדלה.

עלית אהבה מוסיקה ואומנות. הייתה אישה של טבע. היא צעדה במשך שנים בדרכי העפר לרגלי הכרמל, סביב יגור עם הילדים, עם אבינועם ולבד. קלת רגליים, גמעה מרחקים, חוותה את השינויים וההתחדשות של שכונות חדשות. הייתה מעורבת בחיי התרבות, לא היה חג של עשור ליגור והצגה שהיא לא נטלה בה חלק.  בחג שבועות האחרון היא הובילה את ריקוד הקלנועיות. ריקוד אחרון שאף אחד לא העלה בדעתו שבאותם ימים החלה לחוש את זרועות הסרטן סוגרות עליה. כל חייהם אבינועם ועלית טיילו ברחבי העולם ותמיד חזרו עמוסי חוויות וזיכרונות. עלית כל כך רצתה לטייל גם השנה לאיים האזוריים אבל נאלצה לוותר. כשהתברר שהמחלה חזרה "שנינו בכינו", אומר אבינועם. "הבטחנו אחד לשנייה להתגבר על המחלה ביחד". בשבוע האחרון עלית עברה ניתוח והרגישה שהאופטימיות והכוחות חוזרים אליה. עצוב! קשה לכתוב על עלית הספד כי היא עדיין כל כך חמה וחיה.

הותירה אחריה את אבינועם שני ותמי והנכדים: כחל, עדי, אסף, גלי , רון ודין וחברים רבים עצובים.