פירוז לביא
פירוז נולד באוגוסט 1941 בטהרן שבאיראן. ילד תשיעי מבין עשרה ילדים. הוא גדל בבית מסורתי, דתי, להורים שומרי מסורת. חונך על ברכי היהדות. בבית הקפידו על חגים ומועדים יהודיים ועל שמירת השבת.
בגיל 13, בחגיגת בר המצווה, התקבל כחבר בתנועת נוער, במסגרתה עלה ארצה בספטמבר 1963 בהיותו בן 22.
במסגרת הסוכנות היהודית הגיע פירוז לקיבוץ בארי וכאן התחילה דרכו בארץ. אחיו יהודה, שהיה כבר בארץ בחיפה, הציע לו לעבור לאולפן בקיבוץ יגור וכך יוכלו להיות קרובים יותר אחד לשני. הקשר ביניהם היה הדוק וחזק.
פירוז הגיע ליגור בספטמבר 1963 והתקבל לאולפן לעברית. המורים היו שולמית קרל-אמיתי ושלום הקטין. בסיום האולפן, כעבור חצי שנה, יצא לשירות בצה"ל במסגרת חיילים עולים חדשים.
בסיום הצבא הסדיר התחיל לעבוד במטבח ופגש את רבקה גבאי שהייתה אז האקונומית. רבקה אהבה את פירוז והציעה לו בית אצלה ואצל ניסן. רבקה וניסן קיבלו אותו בחום ובאהבה, וכך התחילה ההיכרות עם לאה שסיימה אז כיתה י"ב.
כעבור חצי שנה, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, לאה ופירוז נישאו. פירוז התגייס למילואים וחזר כעבור שלושה שבועות.
בשנות עבודתו ביגור פירוז עבד במכבסה, בלול, בתריסיה ושנים רבות בלגין במחלקת ההדפסה. הוא נשלח מלגין לקורס בארצות הברית וחזר ללידת התאומים.
בסיום עבודתו בלגין עבר לעבוד בתחזוקה בגיל הרך. פירוז עזר רבות בהכנות לחגים, בעיקר בסוכות ובפורים. הוא נהנה מאד מהקשר עם המטפלות ומעבודת הנגרות לילדים. המטפלות זוכרות איך שמח לפגוש את הילדים בטיולים בחצר המשק כשהם היו קוראים בשמו.
פירוז אהב את החיים ביגור והיה שותף להרבה אירועים, בעיקר חתונות. הוא אהב לבשל ושמח לראות שהאנשים נהנים מהאוכל שבישל.
לפני כעשר שנים פרש לפנסיה, והתחיל לטייל עם יזהר, חברו הטוב, בארץ ובעולם. חבר נוסף היה יעקב כרמי שהרבה לבלות בחברתו.
פירוז היה איש משפחה חם, מסור, נאמן, אוהב ואהוב.
השאיר אחריו ארבעה ילדים: עינב, ענר, עירם ועירן ושנים עשר נכדים.
