פרידה זיידל
פרידה נולדה בבסרביה, רומניה, בשנת 1908 למשפחה בת שמונה ילדים. בהיותה בת שתים עשרה נפטר אביה של פרידה והיא נאלצה לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. בעקבות המצב הכלכלי הקשה לא יכלו הילדים ללמוד וגם הם נשאו את העול הכבד של הפרנסה על כתפיהם הצעירות.
בשנת 1925 עלו פרידה ואחיה לארץ. תחנתם הראשונה הייתה בחיפה ואחר כך הם הגיעו למשק הפועלות שהיה על יד מחצבת "ארבע וחצי", שם עבדה פרידה בענפי החקלאות – ברפת, בלול ובגן הירק.
במאורעות 1929 התפזרו הפועלות ופרידה בחרה לחיות ביגור. כאן היא הכירה את שמריהו וביחד הם הקימו משפחה ונולדו שלושת ילדיהם – שלומית, יוסי ורחל. במרוצת חייה עבדה פרידה בגן הירק, ברפת, במשתלה, במטבח ובמחלבה. תנאי העבודה הקשים ששררו אז לא הקלו על בריאותה, ובשנות החמישים היא חלתה ועברה לעבוד במתפרה, שם התמידה במלאכתה במשך כשלושים שנים. פרידה הייתה אשת עבודה למופת. בכל מקום שעבדה היא השקיעה את מיטב יכולתה ועשתה בחריצות את המלאכה שהוטלה עליה.
פרידה לא השלימה עם החיים בקיבוץ וראתה אותם בעין ביקורתית. באירועים הציבוריים היא לא נהגה להשתתף, אך למרות זאת, לאחר שהחליטה להשאר בקיבוץ היא הייתה נאמנה לדרכו, והתעניינה במתרחש, ידעה מה קורה במשק ואהבה את המקום. בתוך ביתה ניהלה פרידה את משק הבית ועל פיה נשק דבר. תמיד היו בבית עוגות, ריבות וגבינות מעשה ידיה. פטירתו של שמריהו היכתה את פרידה מכה קשה. היא מצאה נחמה בטיפוח הגינה ועץ הלימונים המפואר, בקריאת ספרים ובדאגה של סבתא אוהבת לנכדיה ולמשפחתה. צל מחלתה המתגברת העיב על שנות חייה האחרונות. כמעט עד יומה האחרון היא המשיכה במסירות רבה לסרוג סוודרים לתינוקות.
המוות בא אל פרידה בשנתה, כשהמסרגות בידיה.
