רבקה ויינר
רבקה נולדה בעיר ויז'ניץ אשר בפלך בוקובינה, עיר הידועה ברבניה וחסידיה. את ביתה המסורתי ניהלה בקפידה ובאהבה רבה. במלחמת העולם הראשונה עת שירת בעלה בצבא האוסטרי הפכה רבקה עם שני ילדיה דאז לפליטים בברחם מהצבא הרוסי.
במלחמת העולם השנייה גורשה המשפחה לטרנסניסטריה ושם נפטר בעלה. בשנת 1947, לאחר שהייה במחנות קפריסין הגיעה ליגור והתקבלה כהורה לחברנו יעקב ויינר.
גורלה – גורל טיפוסי של יהודי אשר מאורעות ההיסטוריה טלטלו אותו פעם כאדם נרדף ע"י הצבא הצארי, ופעם כאשר אותו צבא רוסי משחררו מידי צורר העם היהודי.
רוב ימיה ביגור עבדה בפינה לתיקוני גרבים שם זכתה להערכה על חריצותה וזריזות ידיה.
הייתה תמיד מסודרת וקפדנית בלבושה ובסידור הדירה, שימשה מופת בענייני בישול ומטבח ולא מעט חברות למדו חקיבלו אצלה הדרכה בהכנת כל מיני מאפה.
שנות חייה במשק היו רגועות וחסרות דאגה כפי שמתבקש עבור אדם למוד סבל ודאגה כמוה.
בחטף בא עליה מותה, יום בלבד הייתה בלי הכרה. עד לרגע זה הייתה ערה ובמלוא שכלה, שירתה את עצמה והשתדלה לא להיות למעמסה.
השאירה שלושה ילדים, נכדים ונינים.
