רוני זעירא

רוני (אהרון) זעירא

נולד ב-22.10.1949 להוריו חווקה וצבי.

"זעירא" שלנו !
"זעיראל'ה" – קראנו לך, ולפעמים מתוך חיבה – "הקשוח". כיצד זה עברנו יחד 20 שנות חיים משותפות בלא שנרגיש? וכעת, עדיין המומים מגודל הכאב, מנסים אנו לשחזר מעט מזעיר מחייך עימנו. חיים שנקפדו באכזריות כה רבה ואתה רק בן 26.
בכיתות הנמוכות היית עדיין רוני. תמיד לקחת חלק בחיים החברתיים, השתתפת בהצגות ובטקסים יחד עם כולם, עירני ובעל מרץ. גם בספורט הצטיינת. למרות מימדי גופך היית בין המצטיינים בכיתה בכל שטחי הספורט ואנו הערכנוך על כך. ועוד שטח בו התבלטת בינינו – אהבת טבע. תכונה אשר ירשת מאחיך הגדולים. עם חלוף השנים חלה בך תמורה.נעשית מסוגר ומופנם. יצאת מן המעגל החברתי של הכיתה ויצרת לעצמך חברה מצומצמת, כשאתה מתבלט ביחודך. היה לך חוש הומו דק מן הדק, ובדרך זו נהגת תמיד להביע את דיעותיך.
לקראת הגיוס לצבא נכספת ללכת לשריון. בניגוד לרצונך שלחוך לנח"ל. תחילה התנגדת בתוקף אולם, בסופו של דבר מילאת את תפקידך על הצד הטוב ביותר. המשמעת הייתה ממש טבועה בדמך. הייתה בך משמעת עבודה חזקה מאד. כל פרט בעבודה היה חשוב בעיניך וגילית עניין בכל הסובב אותך. כל שעשית – בכל לבך עשית.
מן הצבא חזרת אלינו בדמותך החדשה. למראית עין הפגנת קשיחות, אולם כל מי שהיה קרוב אליך ידע כי היית שונה לחלוטין. לא פעם לא יכולנו שלא לחייך למשמע משפט זה או אחר אשר נהגת לומר במקום הנכון, ותמיד באותו חוש הומור יבש ואופייני. זקן הפרא שצימחת, עשן הסיגריה הניצחית, פשטות לבושך, כל אלו אופיינים היו לך.
הנה אתה, "זעיראל'ה", מעבד גינה ומטפח אותה. מצד אחד – קשה להאמין שתעסוק בזוטות כאלה, אך בסופו של דבר, הלא תאם המעשה כל כך את אהבת האדמה ואהבת הטבע שבך.
שאיפה גדולה בחייך הייתה לנסוע לאפריקה, על כן ירדת לסיני בכדי לממן את טיולך ובכל פעם שבאת לבקרנו יצאת לעבוד בכותנה או בכל מקום בשדה בו נזקקו ליד עובדת. פשוט, לא יכולת לשבת בטל.
רוני לא זכית להגשים את חלומך. כבישי סיני הבוגדניים גזרו את גורלך. ואתה עדיין בתחילת הדרך, כולך מלא תכניות לעתיד.

לחווקה וצבי וכל בני המשפחה – אתכם באבל וביגון.