רחל ארנסט

רחל ארנסט (פריצל)

נולדה בשנת 1909 בעיירה ברשטיץ (ליד עיר המחוז סאד) אשר בליטא (אז רפובליקה עצמאית ושוב עצמאית החל מהיום). ההורים – משפחת פריצל, חקלאים בעלי משק גדול: פרות, סוסים ותחנת קמח, ו-10 בנים ובנות. בילדותה למדה רחל בביה"ס המקומי ואחר-כך בגימנסיה. בסיפורה תמיד חזרה בגאווה על הפעילות למען ארץ-ישראל שכללה איסוף כספים לקרן הקיימת ופעילות חברתית ציונית. כזאת הייתה גם עלייתה לארץ. נערה צעירה עם תודעה והכרה בארץ-ישראל.
משפחתה נשארה בליטא. מלבדה עלתה לארץ גם אחותה בלומה (שושנה), אחות אחרת שרה, נסעה לדרום-אפריקה (שתיהן נפטרו לפני שנים אחדות). המשפחה שנשארה בליטא עברה את אימי השואה, ומלבד האח שלמה שברח לרוסיה נספו כולם בשואה. האח שלמה עלה לארץ לאחר קום המדינה וחי בכפר-סבא עם ילדיו ומשפחתו.
רחל הגיעה ליגור עם קבוצת יוצאי ליטא. עברה את כל שלבי ההקמה של הקיבוץ והמדינה. ביגור הכירה את צבי. אז בחור צעיר אשר ברח בזמן הנכון מווינה, אוסטריה, עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה השכנה. הם נישאו, קיבלו אוהל משפחה עם רצפת חול נקי וחיו באהבה, בשמחה ובצניעות בקן החמים. לימים הולידו וגידלו שתי בנות לתפארת – עדנה וטובה.
רוב שנותיה עבדה רחל כמבשלת במטבח הקיבוץ (מקצוע אותו רכשה על-מנת להיות מועילה) במסירות ודבקות. הייתה קמה באשמורת הראשונה בקיץ ובחורף לא החסירה יום. לא למחלה, לא לשבת ולא להנאות אישיות. בראש מעייניה תמיד חובתה לעבודה ולקיבוץ.
לימים והיא בסביבות גיל ה-60 לא יכלה עוד פיזית להמשיך במטבח, עברה לעבוד במתפרה. גם כאן המשיכה באותה מסירות והתמדה לעבוד ככל שרק תוכל. הייתה יוצאת ב-04:00 לפנות בוקר לעבוד במתפרה. לא החסירה יום עד ימיה האחרונים.
רחל טיפחה כל השנים את משפחתה, הבנות, הנכדים, הנכדות ובעלה. ליוותה כל אחד בכל מעשיו, דאגה לבריאות באהבה ובמסירות ללא גבול.
רחל החלה לסבול ממחלת זקנה אך נמנעה ככל שרק יכלה להיזקק לעזרת רופאים ואחיות, שלא להיות טורח על אחרים. רק לאחר הפצרות רבות של צבי אשר תמך ושמר עליה, ניאותה לטיפול וכך הגיעה עד ימיה האחרונים.
בשבת בבוקר לקתה באירוע מוחי. בביה"ח שבה אליה הכרתה מדי פעם וביום שני, שושן פורים תש"ן, 12.3.90 בשעה 17:15 אחה"צ נפטרה כאשר מלווים אותה ליד מיטת חוליה האחרונה – בעלה, בנותיה, נכדיה, נכדותיה, חתנה וחברים.