חברנו שלמה ז"ל
עשר שנים עברו מיום שנכרת האילן הצעיר, הרענן והחסון, שהיה מושרש באדמת יגור. הלך מאיתנו בטרם הספיק לגלות את מלוא יכולתו…
שלמה היה בין הראשונים שהניחו יסודות לחברת יגור. היה בין אלה אשר עזרו לא במעט לעיצוב הווי חיינו במקום. דרכו יכולה להיות לסמל לרבים בתוכנו. הוא היה מעורה בעבודה ובחברה. אף פעם לא ידע לֵאוּת. הצטיין בנכונות תמידית לכל פעולה ציבורית והיה בין הראשונים להתנדבות לפעולות שונות.
רגיל היה לומר: אם כל אחד יתפטר, מי יעשה את כל העבודה הזאת של בניין משק ושמירה על כל עמדה בפנים ובחוץ? חדור היה מסירות בלי גבול, מוכן תמיד לעזור לכל חבר חלש ונכשל. כשיש להוריד משא כבד מעגלה בשעות מנוחה, או כשצריך היה לפרוק מטען מאוטו משא שהגיע מאוחר מהעיר, היה בין הראשונים להתנדב, ובזה משך אחריו רבים. שגורה היתה בפיו האימרה: "חבריא! מאמץ משותף", ועל פי רוב היה מבטא את זה באידיש… כי לעתים היה מתבל את דבריו בפתגמים באידיש עממית של אוקראינה מולדתו.
שלמה היה פעיל בחברה. הוא נשא בגאון את עול בניין המשק, ער לכל המתרחש סביבנו, לא החסיר אף אסיפה או שיחת חברים. איש העבודה היה ויחד עם זה איש הציבור. הוא ידע את הסוד ליצור סביבו אווירה של אהבה והערכה, ולא במילים אלא במעשים. לכן היה אהוב על כל הציבור.
שלמה היה נטוע איתן באדמת המשק שכל רוח לא תזיזנו. באמונתו הרבה היה לסעד ולמשען לחלשים ומפגרים בדרך – כמה זקוקים אנו לשכאלה.
שלמה לא ידע הסתגרות בפינתו, שנא את הבדידות. הוא היה מאלה אשר עם הרושם הראשון הם נחרתים בזיכרונך ושכוֹחַ לא תשכח אותם לעולם.
מי לא זוכר את שמחתו בחגנו יום העליה על הקרקע, את השירה והריקודים שלו בדבקות רבה, עת נגנו במפוחית עד אור הבוקר. בין האחרונים היה לעזיבת חדר האוכל ובין הראשונים לפותחים בשיר בליל שישי. היה קשור אל קרקע ונוף המקום בכל נימי נפשו, וכמה שמח להופעת הילדים הראשונים במשק. היה מרכיבם על הסוסות ומשחק איתם ומרגילם להתהלך עם החי במשק. שלמה ידע את ערך קליטת העליה, מבלי שנבחר לוועדה זו. הוא הגשים את זה בהתנהגותו ובפשטות גישתו לכל חבר חדש, הן בעבודה והן לאחריה.
ביום הזיכרון העשירי לשלמה הבונה והיוצר תעלה לפנינו דמותו באמונתו הרבה באדם, שהתבטאה בשיר השגור בפיו "ואהבת לרעך כמוך"…
ירוחם קרן-צבי
יומן יגור, דצמבר 1941
