שני קינן
שני נולדה בשלושה בספטמבר 1976 בחולון, בת בכורה להוריה מלכה ואילן.
הייתה תינוקת ופעוטה יפיפייה וכשהיו מטיילים איתה בעיר, כשהיא לבושה בבגדים שסבתא רותי תפרה לה, כל הראשים היו מסתובבים אחריה. בגיל שנה ושמונה חודשים עברה המשפחה ליגור וכאן נולדו אחיה גור, גדי ושיר.
שניני גדלה להיות ילדה ונערה שמחה, חייכנית וטובת לב, אשר ערך החברות היה משמעותי מאוד עבורה. בני הכיתה מספרים שהייתה תמיד "האמא של כולנו" וקיבלה כל אחד כפי שהוא.
בשנת 1988 חלתה אמה ונפטרה. מותה היה לה קשה מאוד וחסרונה ליווה אותה לאורך כל חייה. אביה התחתן בשנית עם עפרי, אותה קיבלה בזרועות פתוחות, ולמשפחה הצטרפו אחיה הצעירים עמית ומוריה.
בשנת 1995 נישאה שני לניר ונולדו ארבעת ילדיהם – נריה, מיקה, עיליי ויולי. הם יצרו ביחד בית פתוח, חם ומחבק ובערבי שישי וחגים השולחן נפתח ויחד איתו הלב, כששניני מקפידה להזמין את האהובים והיקרים להצטרף ולהיות חלק מן המשפחה.
תפקיד חייה של שניני היה להיות אמא והיא מילאה אותו בכל הווייתה ונשמתה – אוהבת, רגישה ומכילה ויודעת לחוש ולראות כל אחד מילדיה ולתת לו את מה שלו הוא זקוק.
היא עבדה כל חייה במערכת החינוך, הייתה אהובה ומסורה והשאירה חותם על הילדים, ההורים ונשות הצוותים שעימן עבדה.
שניני הייתה אשה של אנשים, עם לב רחב ונפש רגישה, אשר כל מפגש עימה התחיל בחיבוק ממושך וחם שעטף ברכות את העומד מולה.
היא אהבה לשיר והתברכה בקול צלול שנגע בכל נפש. היא הכירה מילים של שירים אינספור ותמיד נענתה בשמחה כשהתבקשה להופיע בחג בקיבוץ או להעשיר אירוע משפחתי.
צחוקה המתגלגל וחוש הומור קורע היו מסימני ההיכר שלה, שליוו אותה ואת אוהביה עד לרגעיה האחרונים.
עולמות הרוח והמודעות סקרנו את שני והיא חקרה אותם לעומקם. החיבור לעולמות אלה היווה עבורה תמיכה והיה לה לעוגן עם קבלת הבשורה הקשה על מחלתה. היא בחרה להתמודד עם השינויים שנכפו עליה בעיניים פקוחות ובאומץ לב מעורר השראה והקרינה מאורה על כל הסובבים אותה.
שניני הנפלאה, טובת לב ושמחה, רגישה ומכילה, אם אוהבת ואשה אהובה, עם מאור עיניים וחיוך רחב וכובש – כך תהיי תמיד בליבנו ובליבם של כל אוהבייך.
