שרה טוצ'ינסקי

10/04/1914 - 24/02/2005

פרטים אישיים

תאריך לידה: י"ד ניסן התרע"ד

תאריך פטירה: ט"ו אדר א' התשס"ה

ארץ לידה: רומניה

מקום קבורה: יגור

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

שרה טוצ'ינסקי

שרה נולדה בשנת 1914 בעיר קישנייב בבסרביה, שהייתה תחת שלטון רומניה באותם ימים. משפחתה, משפחה מאד משכילה, שהעניקה בית פתוח לאנשים עם דעות שונות ומגוונות. אירחה סופרים ואנשים אינטלקטואלים. היו לה שני אחים ואחות. אריה בנימין נשאר ברוסיה והשתייך לקבוצת האינטלקטואלים, ואברהם עזב לארה"ב ושם היה לסופר. לאורך כל השנים שמרה עם אריה על קשר של מכתבים וטלפונים. הייתה שולחת לבני משפחותיהם חבילות. מכתבים כתבה עבורה חווקה רובינוביץ', כי לא יכלה לראות, והיא גם קראה עבורה את תשובותיהם.
על עצמה העידה כי בילדותה הייתה ילדה שובבה עם טמפרמנט של ג'ינג'ית, מפונקת, בררנית גדולה באוכל ובבחירת חברים. הזהירו אותה שיהיה לה קשה בארץ, אך שרה התעקשה ועלתה ארצה בשנת 1935, והייתה לחלוצה עוד בימים של קושי ומחסור במשק ובארץ.
בצעירותה הייתה לה צמה זהובה ארוכה, ששרה טיפחה אותה כל חייה.
שרה לא ויתרה לעצמה בעבודה. בהתחלה היא עבדה בבתי ילדים, אחר כך במטבח בהכנת אוכל לתינוקות ולקשישים, ובסוף במעגלה. כאן החלה את עבודתה כשעדיין גיהצו במגהץ יד וכל יום חמישי הייתה מגהצת את בגדי השבת של הילדים, עד שהגיעה מכונת המנגל ואז עברה לעבוד בקיפול בגדי החברים.
מספרת חווקה רובינוביץ': "הקשר שלנו היה באמת מיוחד ונמשך 61 שנים. זה התחיל כשהייתה שכנתו של יצחק בצריפים של 1935, הלך והתחזק כשאני הגעתי ארצה והקמתי משפחה עם יצחק. וכך עברו השנים, אנחנו הפכנו מצעירים למבוגרים ולקשישים, ומשפחתי הייתה למשפחתה, ילדי – ילדיה, נכדי – נכדיה וניני – ניניה. כל מאורע ושמחה משפחתית שלי עשו לה את היום, כאילו היו שלה עצמה, בשר מבשרה".
מוסיפה פרומקה: "שרה הייתה כל חייה אשה לבדה. גרה בצניעות, מאד מסודרת. כשעברה לבית אחוה, במובן מסוים נשברה בדידותה, אנשים נכנסו וביקרו אותה. היא הייתה אשת שיחה מאד דעתנית ואינטלגנטית, ואפשר היה לשוחח איתה כמעט על כל נושא".
לפני ימים אחדים, בעקבות מחלה, הרגישה רע והועברה לבית חולים, ושם נפטרה.

סיפורים

לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

  • מול קברו של חבר

    מול קברו של חבר

    מַה שוֹתְקִים כְּשֶשוֹתְקִים עַל קִבְרוֹ שֶל חָבֵר?

    מַה שוֹתְקִים עַל קִבְרוֹ?

    שוֹתְקִים בְּיָחְדָיו אֶת יְמֵי עֲבָרוֹ,

    אֶת סוֹד פְּרִישָתוֹ טֶרֶם זְמַנוֹ וּסְבָרוֹ,

    וְשוֹתְקִים בְּנִפְרָד

    כָּל אֶחָד וְאֶחָד

    אֶת הַקָו

    הַמוֹבִיל

    מֵאִיתָנוּ

    אֵלָיו.

    חנן שדמי