אהרון מנדל
בשיא מימוש הצמאון לדעת, לראות ולנשום מרחבים, הלך לו מנדל'ה מאיתנו. רק לפני שבוע קראנו מעל "דפי יגור" את רשימתו ספוגת האושר על טיולו לספרד, ובה מנסה להעביר אלינו, הקוראים, את מגוון חוויותיו מההיסטוריה ומהנופים שראה.
מסע חיים מתמשך שהחל ב-1911 בליטא, בעיר שבלי. מלחמת העולם הראשונה פורצת ומנדל'ה פעוט בן 3, נע ונד עם כל המשפחה בזרם הבריחה של היהודים לרוסיה. כילד בן 6, המהפכה הרוסית חודרת לתודעתו, כתקופה של אכזריות נוראה וחיים בסתר מרתפים. תחנה זמנית בטשקנט ונדודים של המשפחה במשך מספר חודשים – חזרה הביתה לליטא ההרוסה.
עם יתמות מוקדמת ומעמד של אח בכור, בגיל 14, יוצא מנדל'ה ללמוד את מקצוע התפירה ומתגורר אצל דודתו, אמא של בוניה חברתנו, אשר פתחה ביתה בפניו בחום ובאהבה. מנדל'ה מצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ולאחר מכן מתקבל כחבר ב"החלוץ הצעיר". תקופת ההכשרה מצוינת בכתביו של מנדל'ה כתקופה המשמעותית בחייו מפני שבה גיבש את המשך דרכו לעליה לארץ והליכתו לקיבוץ.
ביגור עבד בהתחלה בתיקון בגדי עבודה, במחצבה, בחדר האוכל, ובסופו של סבב עבודות חזר למקצוע התפירה. עתה נשלח מנדל'ה לקורסים שונים, מקצועיים, וממתקן בגדי עבודה משומשים הפך לחייט א' א' אשר עבודותיו היו "מהלכות בחצר", מגיל ינקות ועד שיבה.
מנדל'ה אינו מסתפק בעבודתו אלא חותר כל הזמן לפעילות בזמן הפנוי. מתגלה כשחקן תיאטרון מעולה, שחקן אופי. חיים טהרלב מקים חוג דרמטי ומנדל'ה אחד מעמודי התווך. באופן פרטי, השחקן שבו בא לביטוי בחג הפורים שבו היה מנדל'ה מופיע בדמות מסויימת, עפ"ר מתוך הפולקלור היהודי, וביחד עם צבי היו מגיעים לעיצוב מושלם, ואף זכו פעמים רבות בפרסים.
רבקה רעייתו וילדיהם- חיים, אהובה וגילה, תמכו בכל שגיונותיו, עובדה שקידמה אותו בשטחים שונים. מנדל'ה מצטרף לקבוצת הצועדים, העולים לירושלים מדי שנה. ההחלטה על כך מעידה על כושר התמודדות עליון. מנדל'ה מצרף לצעדות את ידידו הקרוב, את מקל ההליכה. ברשימה ביומן יגור מתאר "שיחה" בינו לבין מקלו בה הוא מתאר את הקושי הפיזי העצום שיש לו בהליכה, אבל בעזרת ההומור והמקל, מתגבר וחוזר שוב על אותו מאמץ בשנה הבאה.
רק בשנת 1978 נשלח מנדל'ה, לאחר התלבטויות רבות, ללימודים עיוניים, ומגלה אפיקים ועולמות חדשים. החידק לא מרפה ממנו ומנדל'ה יוצא ללימודים נוספים, מגיש עבודות, סיכומים ומגלה שנהנה מכתיבה וגם מעט מחריזה. ב"דפי יגור" מופיעות רשימות על חוויות שעבר ומעט חשבון נפש.
מנדל'ה מודע ליכולת ההבעה שלו ומעלה על הכתב את קורות חייו כחלק מקורות העם היהודי. לפני כשנתיים כינס מבחר מאמרים, התרשמויות ושירים מפרי עטו ובהם ביטוי לחגים, ל"שבת השחורה", תגובות על דברי חברים וכד'.
המסע אשר החל בגיל 3, נפסק באופן פתאומי בגיל 80, כאשר האיש כמעט בשיאו, גם מבחינת הפעילות הפיזית וגם במגוון החוויות אשר עבר בשנים האחרונות. לכן היינו המומים לראות את שמך, מנדל'ה, על לוח המודעות.
בריא, פעיל ומרוצה.
אולי רק יצא למסע נוסף?