בריינה כספי – תימן
בריינה נולדה ב-28 באוקטובר 1911 למשפחה בת שלושה בנים ושלוש בנות, בעיר רובנה, עיר גבול שעברה משלטון לשלטון. נוסף על קשיי מעבר אלה, כבר בצעירותה, משום היותה הבוגרת בבנות, נטלה על עצמה את עול הבית והשתתפה בפרנסת המשפחה, לאחר שאמה החולה נפטרה והיא צעירה בימים. בית משפחת תימן שיקף את הלך הרוח ברחוב היהודי בתקופה זו, אחיה השתייכו למפלגות שונות, וכינוסי לילות השבת שבביתם נודעו בויכוחים האידיאולוגיים הסוערים, כשאליהם מצטרפים חברים ובני דודים כקלמן סיני ז"ל, שבעקבותיהם מצאה בריינה את דרכה לתנועת "החלוץ".
ב-1932 יצאה בריינה להכשרה בקיבוץ "קלוסובה", לאחר החלטה אישית שהיא עולה לארץ ויהי מה. לשם כך שינתה את תאריך לידתה, על מנת להיות צעירה בכדי להתאים לדרישות המנדט, אך לא צעירה מדי, על מנת להישאר קרוב לראש התור. לצורך העלייה נישאה בריינה בנישואים פיקטיביים, וכאשר בעלה הפיקטיבי חלה זמן קצר לפני העלייה לאניה, נישאה נישואים פיקטיביים שניים לבחור שהיה על האניה. כך מצאה עצמה בפברואר 1935 בשערי ארץ-ישראל, ומשם הגיעה ליגור. ביגור עבדה בעבודות שונות, שהעיקריות ביניהן: מחצבה, גיהוץ לאנגלים, בית ילדים, מטבח וכמובן כאם-בית בבית הספר, כאשר מחזורים רבים זוכרים לה את טעמם הבלתי נשכח של הסנדוויצ'ים וחבים לה את "כישוריהם" בנקיון. עוד בהיותה שוליה בעיירתה רובנה רכשה את מיומנויותיה במלאכת היד. כשרון חבוי זה בא לידי ביטוי בעבודתה במתפרה ובעבודות היד שעשתה בחוגים השונים.
ביגור פגשה את זאב, שהגיע ארצה ב-1939, וביחד הקימו משפחה. בקיבוץ נולדו שלושת ילדיהם – מתתיהו, ברכה ושלמה. עם השנים הצטרפו אליהם מאיר מאור (אסור), משה ושלמה תימן. בריינה זכתה ל-12 נכדים ו-2 נינים.
בשנת 1964 נפטר בעלה זאב ממחלה ממארת. בשנת 1969 משה תימן, שהיה לה כבן נספה בתאונת מטוס. באותו זמן פרצו אצלה מספר מחלות, אשר רק חוסנה האישי וכורח המציאות החזיקו אותה בחיוניות ומעשיות, אשר היו כל כך אופייניים לה.
צמאונה ללימודים כירסם בה במשך כל השנים. אולם עדנה הייתה לה רק בשנותיה האחרונות עת הצטרפה לחוגי הלימוד של מועדון "דורות" במועצה האזורית.
בשנת 1988 התגלתה המחלה. בריינה סרבה לקבל טיפול כלשהו, מתוך מטרה לא לפגוע באיכות חייה. בתקופה האחרונה התעוררה מחלתה, ממנה לא החלימה.
תמו חיים עשירים, מלאי מעש וסיפוק.