רביב סט

24/07/1966 - 16/06/1986

פרטים אישיים

תאריך לידה: ז' אב התשכ"ו

תאריך פטירה: ט' סיון התשמ"ו

ארץ לידה: ישראל

שירות בטחון: צנחנים

שליחות תנועתית: קיבוץ צעיר

מחזור / חברות נוער: לח

מקום קבורה: ירושלים

חלל צה"ל

מסמכים

לא מצורפים מסמכים

משפחה

סבים וסבתות: אסתר סט, ישראל סט

הורים: אהוד סט, תמר סט

ס"ט רביב, טוראי
נולד – ז' באב תשכ"ו 24.7.1966
נהרג – ט' בסיוון תשמ"ו 16.6.1986

בן תמר ואהוד. נולד ביום ז' באב תשכ"ו 24.7.1966) בקיבוץ יגור. בן שלישי למשפחה בת חמישה ילדים.
רביב החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בקיבוץ יגור וכשמלאו לו תשע שנים התלווה אל משפחתו,
שיצאה לתקופת לימודים בארצות-הברית. לאחר שרכש את השפה, נפתח בפניו עולם חדש: הוא הצטיין בלימודיו, רכש חברים ואהב לשחק במשחקי הספורט האמריקניים.
כשהיה בן שלוש-עשרה שבה המשפחה לישראל, לביתה בקיבוץ יגור. רביב השתלב בקרב חבריו במשק והמשיך לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי 'עמק זבולון'. חרף פוטנציאל הלימודים הגבוה שלו, העדיף רביב עיסוקים אחרים. בעיקר אהב את העבודה בשדות המשק והקדיש את רוב זמנו לענף גידולי השדה. בתום לימודיו, בחר רביב לצאת לשנת שירות שלישית ויצא לעזרת קיבוץ סופה בפיתחת רפיח.
לקראת גיוסו לצה"ל קיבל רביב זימון ליחידה מובחרת, הדורשת יכולת לימודים גבוהה. רביב דחה הצעה זו על הסף, מאחר שהעדיף לשרת ביחידה קרבית.

באמצע חודש נובמבר 1985 גויס רביב לשירות חובה בצה"ל, התנדב לצנחנים ונתקבל ליחידת 'עורב'.
רביב עבר את מסלול הטירונות הקשה והמפרך בכוח רצון חזק, יצא לקורס צניחה ולקורס כווני 'עורב', אותו סיים בציון גבוה במיוחד, והמשיך מסלולו הקרבי באימון מיוחד של יחידת 'עורב'.
מפקדו מתקופה זו כתב: "בזמן הקצר ששירת ביחידה התבלט רביב כחייל עקשן, הדבק במטרתו וכחבר נפלא לחבריו ולצוות". אחד מחבריו, שביקש לתאר את דמותו המיוחדת, כתב: "הוא מיוחד, הכי מיוחד שהכרתי. לא אחד ממיליון, כי כשאני מביט במיליון, אני רואה קודם אותו…"

ביום ט' בסיוון תשמ"ו 16.6.1986 נפל רביב בעת מילוי תפקידו. הוא נספה בתאונת-דרכים ליד מעלה אפרים, כאשר נסע עם יחידתו לפעילות צבאית בלבנון. עימו נספו שניים מחבריו ליחידה: יפתח אופיר וניל בן עטר.
רביב הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקיבוץ יגור. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. במכתב למשפחה כתב מפקד היחידה: "… במסעות ובאימונים המפרכים לא ויתר רביב והמשיך לבצע את כל המוטל עליו, למרות הכאבים הפיסיים אותם סבל… יושרו, חוש ההומור הדק, האדישות לכאורה לכל המעורר התרגשות, הם שעשוהו לכה חביב על מפקדיו וחבריו…".
זכרו הונצח בחוברת-זכרון של פלוגת 'עורב' ובעלון קיבוץ יגור.

    סיפורים

    לחצו על הכותרת על מנת לקרוא את הסיפור

    • רביב איננו

      אלפים נפרדו מרביב ס"ט ביגור ללא מטחי כבוד

      מאת דוד זוהר

      אלפי אנשים מכל הארץ, ובהם חברי קיבוצים רבים, חיילים מיחידה מובחת בצה"ל, קרובי משפחה, ידידים וחברים ללימודים ליוו אתמול למנוחות את החייל רביב ס"ט, בן קיבוץ יגור, שניספה באסון הטיולית בכביש מעלה אפרים.

      בטקס קבורה צבאי צנוע נטמן רביב בבית הקברות השוכן בקצה הדרומי של קיבוץ יגור.

      בני משפחתו ביקשו משלטונות צה"ל למנוע צילום הלווייה על ידי צלמי טלוויזיה ועיתונות, וכן ביקשו שכיתת החיילים המצדיעה ליד הקבר תימנע מירי מטחי כבוד. מפקדו של רביב, דודו וידיד המשפחה השמיעו דברי הספד קצרים מול הקבר הפתוח.

      "שוב קרה אסון, שוב טעות אנוש גרמה אובדן חיי אדם והשאירה חלל עמוק וכואב שאין עליו ניחומים", אמר ידיד המשפחה מושיק גבעתי והוסיף: "המומים וכואבים עומדים אנו מול הקבר הפתוח של רביב, חייל צה"ל שחזר מאימון של יחידתו ולא זכה להגיע לחוף מבטחים".

      סרן צעיר, מפקדו של רביב, אמר כי רבעב נהפך כבר בראשית שירותו בטירונות למקור גאווה למפקדיו והתבלט כאחד המובילים בפלוגתו.

      הדוד סיפר: "עם גיוסו של רביב לצבא נשלחו אליו טפסים להתגייס ליחידת לימודים מיוחדת. הוא הוריד הצעה זו על הסף משום שרצה לשרת ביחידה קרבית. למרות סלידתו מכל מסגרת קשיחה, ואולי בגלל זה, התנדב ליחידת עילית בצנחנים, עבר את כל מסלול הטירונות הקשה בכוח רצון לא רגיל ולפני עשרה ימים בלבד שמח לקבל את הכומתה האדומה יחד עם חבריו על פיסגת מצדה".

      רב צבאי אמר פרק תהילים ותפילת "אל מלא רחמים" ובן משפחה אמר קדיש. טקס הקבורה נסתיים בהנחת זרים רבים מטעם צה"ל, קחצ"ר, מפקד היחידה, פיקוד צפון, הפלוגה, בני הכיתה ותלמידי מדרשת רופין, שבה מלמד אביו של רביב.

      (מעריב, 18.6.1986)

    • אנדרטה לזכרם

      על יפי החיים שאבדו

      על עושר החלומות שנגוזו.

      לזכר שלושה נערים טובים ונכונים

      ניל – בן כפר הנשיא

      יפתח אופיר – בן קדרון

      רביב ס"ט – בן יגור

      לוחמי ה"עורב" של חטיבת הצנחנים.

      "ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאוד!".

      ט' בסיון תשמ"ו – 16.6.1986

      (הנוסח החצוב על האנדרטה)

      האנדרטה ניצבת בכניסה לבית הספר שדה "מעלה אפרים", מעט מעל למחנה הצבאי וליישוב מעלה אפרים. היא צופה על נוף קדומים: קרן הסרטבה המזדקרת אל קו הרקיע בצפון-מזרח ועמק פצאל ובקעת הירדן בדרום-מזרח.

      האנדרטה בנויה משלושה גושי בזלת המוקפים עצי זית. באבן המרכזית – הניצבת זקופה – חצוב נוסח הזיכרון וחקוק סמל היחידה.

      בנוסף לאנדרטה הוכשר מצפה נוף הנושא את שם היחידה במורד הכביש החדש היורד ממעלה אפרים לבקעה, הוא "מצפה עורב".

      במימון האנדרטה השתתפו המשפחות והמשקים הקשורים. בביצוע קיבלנו סיוע רב ערך ותמיכה מן המועצה האזורית "בקעת הירדן" ששימשה לנו בסיס ובית חם, ומן הקק"ל שלקחה על עצמה את כל מבצע ההכנה, ההובלה והנטיעה של הזיתים המגודלים באיזור האנדרטה ובמצפה.

      ולבסוף, ראויים לציון כל הידידים והחברים ביגור שסייעו כל אחד בתחומו: בעצה, בעיצוב, בניסוח, בהובלה, בבניה ובהצבה. כולם עשו זאת מתוך יחס חם ומעבר לחובה ולתפקיד. לכולם – תודה מקרב לב.

      (יומן יגור, 8.7.1988)