רחל (רוחל'ה) ילין
רחל נולדה ב-13.10.1945 בעיר צ'בוקסרי אשר בליטא, להוריה חנה ואליעזר לטוכה. שנות ילדותה עברו עליה בווילנה הבירה, ובהיותה בת 11 שנים עלתה עם משפחתה לישראל. הוריה ואחותה הצעירה ממנה, יהודית, התיישבו בבני-ברק ואילו היא הגיעה ליגור והצטרפה למשפחת קרוביה – חיינקה ושרוליק אורנסקי. משתמו שנות בית-הספר ולבקשת הוריה, חזרה רוחל'ה אל חיק המשפחה בבני-ברק. בתקופת השירות בצבא עברה קורס קצינות ושירתה בתפקיד של קצינת שלישות. ביקור ידידותי של דוד, מי שהיה שכן שלה לחדר במגורי הנעורים ביגור, היה עד מהרה לקשר עמוק של חברות, חיבור שהפך לאחר שנים אחדות, לתא משפחתי חזק, מאוחד ואוהב.
לאחר השחרור מהצבא, החלה רוחל'ה ללמוד שרטוט בניין ועמדה להתחיל לעבוד במקצוע זה. אך נישואיה לדוד שינו את התכניות והיא שבה ליגור, התקבלה לחברות ופנתה למקצוע ההוראה, בו עסקה במשך 36 שנים. רוחל'ה למדה בקורס התלת-שנתי למורות לכלכלת-בית ועם סיומו החלה בהוראה בחטיבת הביניים. לאחר מספר שנים, הקימה ובנתה את מגמת האופנה והאמנות בבית-הספר "כרמל זבולון", אותה ניהלה ובמסגרתה לימדה במשך שנים ארוכות. את תלמידותיה לימדה בסבלנות, במסירות, בלוויית הומור, מובילה אותן בנחישות אל בחינות הגמר והגשת העבודות. משנסגרה מגמת האופנה, עברה לעבוד במרכזיה הפדגוגית והחלה בעיצוב תערוכות בבית-הספר, תוך שהיא מעניקה משמעות ותכנים חדשים לטיולים השנתיים, לנושאי לימוד מרכזיים, לחגים ולאירועים מכוננים בתולדות המדינה. כאן מצאה לעצמה כר פורה לעבודתה וליצירתה ושאבה סיפוק רב מעיסוקה בתחום האהוב עליה – האמנות. בעבודתה ניכר טעם טוב, דמיון ויצירתיות. השקעתה הייתה ללא גבולות ומסגרת זמן, וניכרה בדמיון רב, בטעם טוב, במקצועיות. "חוט של יופי מעודן בין החיים לבין האמנות. העולם שאת עושה יפה בשביל כולם" – אמרו לה על עבודתה.
בער בה ברוחל'ה כל העת הרצון ללמוד ולהרחיב אופקים, כאשר האמנות היא הציר המרכזי. את רצונותיה אלה הגשימה בעת לימודי התואר הראשון במוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א. יותר מכל, הוקסמה מהאפשרויות הרבות הממתינות לה בעולם האוצְרוּת, אליו נחשפה במסגרת לימודיה. וכך, בצד עבודתה בבית-הספר, החלה לאצור תערוכות בבניין המועדון של הקיבוץ ובהמשך הקימה וניהלה את הגלריה שבאולם המופעים "יד-למגינים". במשך שנים של עשייה בהתנדבות, אצרה רוחל'ה תערוכות רבות ומגוונות, כשלכל אחת היא מקדימה פגישה עם האמן, לומדת את יצירותיו ואת רוחו, ממיינת ומסדרת בקפדנות ובסבלנות אין קץ את העבודות ומסיימת בכתיבת דף האוצרת. לשיא עשייתה המקצועית הגיעה כאשר הגתה, יצרה ואצרה את התערוכה "קהילה במצור", אשר הציגה פן חדש לששת ימי "השבת השחורה" ביגור, זאת דרך סיפורה של אוכלוסיית הנשים והילדים, המנסה לנהל את חייה תחת כיבוש צבא זר. התערוכה עוררה עניין והתרגשות רבה בקרב חברי יגור ואף רבים מחוצה לה והוזמנה להיות מוצגת גם במקומות אחרים.
בשנת 1967 נולדה לרחל ולדוד בתם הראשונה – הרטל, ובשנים שלאחר מכן הצטרפו למשפחה הרן, דורי ונירית ולאחריהם הנכדים – עומר, סיוון, איתי, אביטל ושירי. בחלק ניכר משנותיה כרעיה וכאם לילדים קטנים עברו על רוחל'ה ימים ולילות ארוכים ללא בעלה, שלמד בירושלים ושירת תקופות ארוכות במילואים ובעיתות מלחמה. היא גידלה את ילדיה לבד, עם המון חום, אהבה ונתינה אין סופית וכל אלה תוך דאגה וטיפול יומיומי בהוריה ובהורי בעלה.
בשנת 1999 נפל חתנה ארז, בעלה של הרטל, בלבנון. אירוע זה הותיר פצע עמוק בליבה של רוחל'ה ומאז לא חדלה לדאוג ולעטוף בעדינות וברגישות רבה את הרטל ובנה עומר, עמו פיתחה מערכת יחסים אישית ומיוחדת.
רוחל'ה, אישה יפה, נעימת סבר, עם חיוך הפותח את הלב לאהוב אותה. דיבור שקט ואדיב ונכונות לסייע לאחר ללא גבול ומבלי לצפות לתמורה. אוצרת מחשבות ורגשות בתוכה, אך לא חוסכת הבעת חיבה, אהבה ודאגה, אם הנותנת את כל כולה למשפחתה ולסובבים אותה.
כאשר חלתה רוחל'ה, נשבעו בעלה וארבעת ילדיה להשיב לה ככל שיוכלו, על כל אשר העניקה להם במהלך חייה. עד יומה האחרון, מטופלת הייתה בביתה על ידי בני משפחתה, עטופה בחום רב ובדאגה אין קץ.