שלום פלוט
נולד: 16.7.1920
נפטר: 23.6.1974
שלום נולד ב-1920 להוריו מנדל וברכה, בעיירה חרובישוב שבפולין. היה זה ישוב יהודי בו ניכרה השפעתה של "פועלי ציון צ.ס." ושררו בו יחסי חברות הדוקים על קרע תנועתי.
בית הוריו של שלום היה בית מסורתי, שומר מצוות. בילדותו למד בביה"ס "תל-חי" בו לימדו בעברית ובאידיש. השתייך בגיל צעיר לתנועת "דרור-פרייהייט".
בגיל 17 עלה לארץ, על פי "דרישת" אחיו מאיר, ומאז הוא ביגור. נמנה על קבוצת "האחים והאחיות" אשר עבדה חלקית והודרכה בנושאי הציונות וידיעת הארץ. לשם הכרת קיבוץ אחר והכשרה עברה הקבוצה לגשר לתקופה של שנה. עם שובם, השתלב שלום בעבודה בכרם. סיסמתו היתה: "צריך להגשים מה שמטיפים לו", ועל כן בשנת 1941, עם הקמת הפלמ"ח, התנדב לשורותיו ושירת בו עד קום המדינה. במלחמה השחרור שרת בחטיבת הנגב והשתתף בקרבות בדרום. עם השחרור מצה"ל שב הביתה, אל הכרם – הענף שלו במשך שנים, בו היה אחד העובדים האחראים והמסורים.
במלחמת ששת הימים נקרא לשירות ומילא את תפקידו ברמת-דוד כאפסנאי, תפקיד בו ניכר שלום בסדר, בדיקנות ובאחריות שלו.
בארבע השנים האחרונות עבד שלום בלגין כמחסנאי. הוא השתלב יפה במפעל, והיתרונות שבלטו בו במסגרת תפקידו בצבא הם גם שסייעו להצלחתו כאן.
הוא מילא ביגור תפקידים שונים במסירות ועמד בהם יפה. כך בהיותו אקונום וכך בפעילותו בועדת חו"ל. הקו המאפיין אותו – היותו יסודי.
שלום היה אדם צנוע וחביב על ידידיו. בתקופת היותו פלמ"חניק התרכזו סביבו חברים, בשל יחסיו הבלתי אמצעיים ונכונותו לפעול ולארח. וכך היה גם חדרם של בתיה ושלום פתוח ומושך חברים לאירוח ומסיבה.
כאבי המשפחה ידע, יחד עם בתיה, ליצור בית חם ומחנך לילדיו נורית ויורם. הזיקה המשפחתית התרחבה והעמיקה עם הולדת הנכדה שני.
תעמוד לפנינו תמיד דמותו השלוה, השקולה והחברית של שלום רענו.
יהי זכרו ברוך.