שרה איתן
שרק'ה נולדה בעיירה ויז'ון שבליטא בשנת 1914, להוריה משה ורבקה בבית מסורתי. היא למדה בבית-ספר יסודי בעיירה והמשיכה בביה"ס "תרבות" בעיר אוטיאן. כמו בכל ערי ליטא באותה תקופה, התחילה אז ההתעוררות בקרב בני הנוער. קמה תנועת "החלוץ הצעיר" ביוזמתה ובהדרכתה של "צ.ס. יוגנט". שרק'ה התחילה בפעילות בין השכבות הצעירות, ובמיוחד שקדה להסביר ולשכנע את הורי הילדים למען יתירו לילדים התארגנות והתכנסויות.
בשנת 1933 הצטפרה שרק'ה לקיבוץ הכשרה "גשר" בקובנה. לא קל היה לה המעבר הפתאומי לאורח חיים של הכשרה, בין מאות צעירים וצעירות שאת רובם ככולם לא הכירה, ולתנאים שכלל לא היו נוחים כמו בבית. שלא לדבר על עבודה פיזית, על יום עבודה בן 8 – 10 שעות. רק מתוך הכרה ברורה שאין דרך אחרת – היא עמדה במבחן הזה.
בשנת 1934 הגיעה שרק'ה (יחד עם קבוצה של 30 איש) לארץ וליגור. לאחר הנסיון שרכשה בקיבוץ הכשרה "גשר" היה לה קל יותר להתנסות שוב באורח חיים שונה. שרק'ה עבדה בכל מיני עבודות, אך עיקר עבודתה – קרוב ל-40 שנה – עבדה, עד ימיה האחרונים, בהנהלת החשבונות, תוך הפסקות קצרות ומילוי תורנויות במוסדות ילדים, בחדר-האוכל, ב"לגין", במטבח, בבית האריזה ועוד. ארבעים שנה התמידה במקום עבודתה, בשקידה ובהקפדה – אין זה דבר של מה בכך.
הקימה יחד עם דוד את קן משפחתה בקיבוץ, וגם כאשר תחיה ואבנר, זו במשמר-העמק וזה בעמיר, ידעה לקיים יחס הדדי חם ולבבי כיאות לה.