שרון טנא
שרון נולד ביגור ב-29.1.79 להוריו סופי ועמירם טנא. אח לרני, קרן ודורין.
ילד חמוד, זהוב-שער, שגדל להיות נער חביב ואהוב עד מאד על משפחתו
וחבריו הרבים.
שרון גדל והתחנך בקיבוץ יגור, ככל ילד ונער בגילו, כשהוא עובר בתחנות
המוכרות של פעוטון, גן, בית-ספר יסודי ותיכון. משלים את בחינות הבגרות,
כשאותות הבגרות כבר ניכרים בו.
שרוני התגלה כשחקן טניס-שולחן זריז וכשרוני, הירבה להתאמן ולשחק,
כשהוא זוכה בתעודות ומדליות רבות.
הומור דק וממזרי איפיין אותו, ובא לידי ביטוי כשהיה מסב עם החבר'ה
במסיבות ובבילויים שכה אהב.
לפני שלוש שנים וחצי נחתה על המשפחה מכה קשה וכואבת, כאשר
סופי האם והרעיה נפטרה.
במילים שנשא שרון על הקבר כתב:
"אמא, מי חלם שככה אנחנו ניפרד, כל-כך מוקדם, ובגיל כל-כך צעיר.
אני מרגיש שעוד לא מיציתי את כל הדברים אתך. רציתי שתראי איך
אנחנו גדלים, ושתהיי גאה בנו…
אני אשמור בשבילך על רני, קרן, דורין ואבא, כי אני יודע בכל ליבי
שזה מה שהיית מצפה ממני".
באותם ימים של משבר קשה התגייס שרון לצבא, כשהוא עושה שירות
משמעותי. הולך לקורס קצינים, חותם על שנת קבע, אותה הוא ממלא
תוך התמדה, כשהוא משקיע מכוחו וכשרונו, ובה בעת ממשיך להרעיף
מטוב ליבו, מקסמו ואהבתו, על המשפחה כולה.
שרון ידע לנצל כל רגע בחייו לעשות את מה שאהב, לחיות עם
המשפחה האהובה והעוטפת ולבלות ולהנות עם החברים, כשהוא
ידיד וחבר אמת.
הגיע הרגע המיוחל, שרון משתחרר מהצבא, כשהוא עמוס בתכניות
לטיול בעולם הגדול. על המשיבון הסלולרי שלו הכריז: "השתחררתי
מהצבא ואני המאושר באדם…"
ואז ברגע מר ונמהר, ללא אזהרה מוקדמת, נלקח מאיתנו בחטף,
משאיר אותנו כואבים והמומים, כשאנו לא מעכלים את גודל
האובדן.
נזכור אותך שרון עם החיוך הרחב שובה הלב, העיניים הכחולות
והקורנות, האופטימיות ושמחת החיים.