בינה קליבנר – כספי
בדמי ימיה ובמיטב שנותיה נעקרה מאיתנו בינה לאחר מחלה ממארת, והיא הייתה מלאת חיים ומלאת תכניות לעתיד. בת שלושים ושמונה הייתה במותה.
בינה נולדה בירושלים ב-1.8.1939 להוריה משה ז"ל ותבדל לחיים ארוכים חביבה. בגיל ארבע עברה עם משפחתה לקיבוץ רמת רחל. בתקופת מלחמת השחרור, כשנעזבה רמת רחל היא עברה עם שאר חברי המשק לרעננה, ואח"כ למחנה המעפילים בעתלית, שם הם שהו שנתיים. לאחר מכן יסדו חברים אלה את קיבוץ עין כרמל, בו עברו על בינה שנות ילדותה עד הצבא. בתקופת בית הספר גילתה בינה כשרון לציור ולכתיבת שירים, והשתתפה בתחרויות. באחת מהן אף זכתה בפרס ראשון – טיסה לאילת. היה זה עם פתיחת הקשר האוירי עם עיר זו. בגלל גילה הצעיר לא ניצלה בינה את הכרטיס שניתן לה.
בשנת 1957 התקבלה בינה לחברות בעין כרמל כבת המחזור הראשון של בני המשק, והיא שכתבה את התכנית והפזמונים לחג זה. באותה שנה התגייסה בינה לצה"ל ושירתה כצפנית בלשכתו של אלוף פיקוד הצפון דאז – יצחק רבין. כחילת מצטיינת היא נמנתה על 120 החיילים שהוזמנו אל בית הנשיא ביום העצמאות 1959. שנה שלישית היא עשתה בפלוגת הקיבוץ המאוחד ליד אילת, שהיוותה מאוחר יותר את הגרעין לקיבוץ אילות. עם שובה למשק נשלחה ל"ארנים" ללמוד ציור ומלאכה.
בל"ג בעומר תשכ"ד, נישאה בינה ליעקב קליבנר בעין כרמל ושם נולדה בתם הבכורה לילך. בשנת תשכ"ה הם עברו ליגור וכאן נולדו שושן ויסמין.
בינה המשיכה גם ביגור את לימודיה ב"ארנים", ולאחר מכן גם נמנתה עם סגל המורים לאומנות בסמינר. במקביל לימדה אומנות גם בבית הספר ביגור, והייתה פעילה בהכנת חגים, מסיבות, בהדרכת חוגים שונים (קרמיקה ועוד), בשטח האומנות השימושית. היה לה חוש מפותח ליופי, כל ציוריה, איוריה וקישוטיה – קוים עדינים מלאי ביטוי.
היו לה כאמור תכניות רבות. חלמה על הקמת מרכז לתחביבים על מנת להביא שכבה רחבה של חברים לפעילות יוצרת ועוד פעילויות אומנותיות שונות, אך המחלה קטעה באכזריות כל אלה.
נעימת הליכות, חביבה על הכל, הלכה מאיתנו בינה והיא במיטבה.
אין ניחומים בפינו ליעקב, לבנות, להורים ולכל המשפחה.